מחשבון מזונות

לפניכם מחשבון אשר מיועד לשמש ככלי עזר לצורך קביעת גובה דמי מזונות ילדים, בהתאם לחוק ולפסיקה העדכנית ביותר, בעקבות בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונים (פורסם בנבו, 19.7.2017; להלן: "הלכת 919/15") והפסיקה המנחה של בתי המשפט המחוזיים, שניתנה לאחר הלכת 919/15.

יתרונו של מחשבון זה על פני מחשבונים אחרים, או נוסחאות חישוב אחרות, הוא בכמה וכמה נקודות, ובכללן:

  1. המחשבון מתייחס גם למשפחות בהן ישנם ילדים שגילם נמוך מגיל 6, אשר בעניינם נוהג דין שונה מאשר זה שנפסק בבהלכת 919/15, כפי שיוסבר בהמשך.
  2. המחשבון מיישם את הלכת 919/15 במלואה, כולל האבחנה בין הוצאות תלויות שהות לכאלו שאינן תלויות שהות, והתייחסות להורה המרכז במקומות הרלוונטיים לכך, כדוגמת הוצאות שאינן תלוית שהות ודמי טיפול.
  3. המחשבון נותן ביטוי גם להוצאות המדור של כל אחד מההורים. שאלת ההתחשבות במדור היא מורכבת במיוחד במצבים של משמורת משותפת או ילדים הקטנים מגיל 6. במחשבון שלפניכם רכיב זה בא לידי ביטוי.

מעשה השפיטה דורש הפעלת שיקול דעת, היגיון, והתחשבות בנסיבות הספציפיות למקרה בו יש להכריע. דברים אלה עומדים לכאורה בניגוד לנוסחה אחידה, שהיא מערך כללים קבוע מראש, שמחשב יכול להשתמש בהם. עם זאת, בחלק גדול ממדינות העולם דיני המזונות מוכרעים על ידי נוסחאות, והשימוש בהן מייעל את ההליך המשפטי, מביא לאחידות, ותורם להגברת הוודאות המשפטית, וכתוצאה מכך יכול אף להביא לירידה בהתדיינויות משפטיות.

לאמתו של דבר, גם בעת השימוש במחשבון נדרשת הפעלת שיקול דעת שיפוטי בהתאם לנסיבות, הבאה לידי ביטוי בהצבת הנתונים עצמם. כך למשל יש להכריע מהו גובה ההוצאות החודשיות עבור כל אחד מהילדים, מהו גובה ההכנסה הפנויה של כל הורה, וכדומה.

לאור זאת המחשבון שלפניכם הוא כלי עזר בלבד, שלא נועד להחליף את בית המשפט, ויש לזכור כי התוצאות שהמחשבון יביא אליהן עשויות להשתנות בהתאם להכרעות שיפוטיות שיתקבלו בסופו של יום בעניין הצדדים, אשר יהיה בהן להשפיע על הצבת הנתונים הראשונית, ובהתאם גם על התוצאה.

העקרונות המנחים של המחשבון:

המחשבון המובא כאן והנוסחה שבבסיסו מיישמים את העקרונות שנקבעו בהלכת 919/15, לרבות מודל ההורה המרכז. כפי שנקבע בפסק הדין, מגיל 6 ועד לגיל 18[1], לשני ההורים חובה זהה לכלכלת ילדיהם המשותפים, וזו תחולק בפועל בהתחשב בגובה הכנסותיהם ובחלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם (מושג שכונה בעבר הסדרי ראייה). כפי שנקבע בהלכת 919/15 בקביעת ההוצאות הדרושות לכלכלת הילדים יש להבחין בין הוצאות תלויות שהות (כדוגמת אוכל, מוצרי היגיינה, וכדומה) והוצאות שאינן תלויות שהות (כדוגמת תספורת, ביגוד, טלפון נייד, וכדומה). עוד נקבע כי ההתחשבות בחלוקת זמני השהות רלוונטית רק להוצאות מהסוג הראשון, מכיוון שהן תלויות בשהייה הפיזית של הילד אצל כל אחד הוריו ובהיקפה, שכן כל אחד מההורים דואג להוצאות אלו כאשר הילדים נמצאים בפועל אצלו.

בעניינן של ההוצאות שאינן תלויות שהות, ובכדי להבטיח שההוצאות האלו יחולקו בין ההורים בהתאם להכנסותיהם, נקבע בפסק הדין מנגנון של הורה מרכז, אשר הוא זה שיהיה אחראי על כלל הוצאות אלו, ולצורך כך הוא יקבל לידיו את החלק היחסי מההורה האחר, בהתאם ליחסי ההכנסה.

בשונה ממחשבונים אחרים, במחשבון שלפניכם התייחסנו גם למשפחות שבהן ילדים שגילם נמוך מ-6. לפי הדין הקיים, אשר לא השתנה בהלכת 919/15, בקבוצת גיל זו נטל הנשיאה במזונות ההכרחיים הוא על האב בלבד, וכל מה שמעבר להוצאות ההכרחיות מתחלק בין שני ההורים בהתאם להכנסותיהם. כמובן שגם במקרים אלו, כאשר הילד שוהה זמן משמעותי עם אביו, תהיה הפחתה בגובה המזונות ההכרחיים שהאב מעביר לאם, לאור כך שהאב נושא בפועל בחלק מהוצאות הילד כאשר הוא שוהה עימו (בהתאם לעקרון שנפסק בבתי המשפט המחוזיים בפסיקה שקדמה להלכת 919/15).

[1] בפסק הדין נקבע כי הוא מתייחס לילדים שבגילאים 6-15, יחד עם זאת, מאחר ולפי הפסיקה בטווח הגילאים  שבין 15-18 מדובר בדין זהה, העלינו את הגיל ל-18, וכפי שגם נעשה כיום בכל בתי המשפט.

להרחבה על פרשנות הלכת 919/15 ראו ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ "מזונות ילדים בגילים 6 עד 15, בעקבות בע"מ 919/15מחקרי משפט לב 545 (2020).

הסברים לצורך מילוי השדות:

היקף הסדרי השהות הנוהגים בין ההורים. המחשבון מתייחס ליום אחד כשהייה עם לינה. שהייה ללא לינה אינה נלקחת בחשבון על ידי המחשבון.

הסדרי השהות רלוונטיים לשאלה מי יקבע כהורה מרכז, אשר יקבל לידיו את מלוא ההוצאות שאינן תלויות שהות, כך שעל ההורה השני תהיה החובה לשלם עבור הוצאות אלו (בהתאם ליחסי ההכנסות).

המחשבון מניח כי במידה וילד שוהה אצל אחד מההורים יותר מ-10 ימים על פני שבועיים, הורה זה הוא שיקבע כהורה מרכז. חלוקת זמנים שוויונית יותר (8 לילות אצל כל אחד מההורים, או חלוקה של 9 לילות אצל הורה אחד ו-5 אצל ההורה השני), מעמידה בפני המשתמש את האפשרות לקבוע מי יהיה ההורה המרכז. נעיר כי בהלכת 919/15 נקבע כי מי שתיפקד בפועל כהורה המרכז טרום הסכסוך הוא זה שימשיך, ככלל, בתפקיד זה.

שדה זה של מתייחס לתשלומי שכר דירה. בפסיקה טרם הוכרעה השאלה האם תשלום משכנתא נחשב לחלק מהוצאות מדור.

כל יתר הוצאות אחזקת המדור עבור הילדים (ארנונה, חשמל, מים, ועד בית וכדומה) אינן חלק משדה המדור אלא הן חלק מהוצאות תלויות השהות, ויש להוסיף אותן לשדה המתאים – כאשר מדובר בילד מעל גיל 6 יש לכלול הוצאות אלו בהוצאות תלויות השהות, ואילו כאשר מדובר בילד צעיר יותר יש להוסיפן על רכיב ההוצאות ההכרחיות.

לצורך חישוב הוצאות אחזקת המדור יש להתחשב רק בחלקו היחסי של הילד באחזקת המדור (חלקם היחסי של ילדים בהוצאות אחזקת המדור תלויה במספר הילדים. כאשר מדובר בילד אחד, הפסיקה מניחה כי הוצאות אחזקת המדור בגינו עומדות על שליש מכלל הוצאות אלו, כאשר מדובר בשני ילדים חלקם עולה ל-40% וכאשר מדובר בשלושה ילדים ומעלה יש להגדיל את שיעור חלקם ל-50%).

חשוב! ניתן להשתמש במחשבון גם ללא מילוי שדות המדור ולקבל תוצאה ביחס לגובה המזונות, ללא רכיב זה.

המחשבון אינו תומך כרגע בחישוב המדור כחלק מהמזונות כאשר הוצאות אחד ההורים על מדור הן 0.

במקרים המתאימים ניתן לקבוע סכום מינימלי למחייה שיש להותיר בידי כל אחד מההורים. המחשבון מאפשר לתת ביטוי לסכום זה, כך שגובה החיוב יגיע עד לסכום מסוים.

לדוגמא במידה והסכום הקבוע הינו 3000 ₪ וההורה מרוויח 5000 ₪ המזונות לא יוכלו לעלות על 2000 ₪.

כאשר מדובר בילדים שגילם נמוך מ-6 והם שוהים בזמני שהות דומים או שווים אצל שני ההורים, יש מקום להפחתת חלקו של האב בדמי המזונות ההכרחיים המועברים לאם, לאור כך שהאב נושא בפועל בחלק מהוצאות הילד כאשר הוא שוהה עימו, ומאידך מהאם נחסכות חלק מהוצאות בגין הילד בזמן זה.

משכך, ובהתאם לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים, ניתן לערוך הפחתה של חלק מההוצאות ההכרחיות של ילד שגילו נמוך מגיל 6, ושוהה במשמורת משותפת, יחד עם זמני שהות שווים או קרובים לכך. ברירת המחדל הינה הפחתה ב-40%, כמיצוע בין הגישות בבתי המשפט המחוזיים, ואולם ניתן לשנות סכום זה (שאלת גובה ההפחתה בגין משמורת משותפת, במקום ובו חובת המזונות מוטלת על האב בלבד, לא הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון עד ליום זה. בהתאם לכך בחרנו כברירת מחדל בהפחתה של 40%, שהיא מיצוע בין פסיקות בתי המשפט המחוזיים בסוגיה זו, שנעה בין 30% ל-50%, ר' עמ"ש 25027-02-14 פלונים נ' פלונית (פורסם בנבו, 28.12.14) ועמ"ש 54256-09-14‏‏ א.כ. נ' ב.כ (פורסם בנבו, 8.2.15)).

החובה האבסולוטית של האב למזונות ילד שגילו נמוך מגיל 6 הינה בעבור ההוצאות ההכרחיות בלבד, אשר בלעדיהן לא ניתן להתקיים (שאר הוצאות הילד הינן הוצאות מדין צדקה אשר בהן חולקים ההורים בהתאם ליחסי ההכנסה). משך תקופה ארוכה העמידה הפסיקה סכום זה על 1,400 ₪, ולאחרונה הוצע להעלות סכום זה ב-200 עד 300 שקלים (עמ"ש 32172-11-17 ע. ש.נ' נ. ש פורסם בנבו, 10.1.19). המחשבון קובע כברירת מחדל סכום של 1,400 ₪, ואולם ניתן לשנות סכום זה. במקרה של משמורת משותפת אין לערוך את ההפחתה עבור ההוצאות ההכרחיות. ההפחתה נעשית על ידי המחשבון בהתאם לפסיקה. 

דוגמא להוצאות הכרחיות: טיטולים, מזון, ביגוד והנעלה.   דוגמא להוצאות שאינן הכרחיות: הוצאות על פנאי, סרטים, מנוי בכבלים.


עבור ילדים מעל גיל 6 נקבעה בפסיקה חלוקה של ההוצאות לכאלה התלויות שהות ולכאלה שאינן תלויות שהות. דוגמאות להוצאות תלויות שהות – מזון, הוצאות חשמל, מים, דלק, גז, מוצרי היגיינה. דוגמאות להוצאות שאינן תלויות שהות – ביגוד, טלפון נייד, רב-קו, ציוד לבית הספר, ציוד לחוגים, מתנות ימי הולדת חברים, חגיגת אירועים שונים, תספורת.

יישום פשטני של המודל שנקבע בהלכת 919/15 גם למצבים בהם הילד שוהה חלק ניכר מהזמן אצל הורה אחד, יכול להביא להפחתה משמעותית ביותר בדמי המזונות גם במקרים אלו, ולהתעלם מכך שגידול הילד, כמעט ללא סיוע של ההורה השני, כרוך במחירים נוספים שאינם באים לידי ביטוי בהוצאות בעין, ומשכך לא ניתן לכמת אותן באופן פשוט. אחד הפתרונות שהוצע בפסיקה למקרה בו הסדרי השהות הינם בהיקף נרחב עם אחד ההורים הינו קביעת דמי טיפול בגין הילד, אשר ישקפו את ההוצאות הלא כלכליות ואת ההוצאה הרעיונית של ההורה איתו מתגוררים הקטינים (עמ"ש 21704-03-18 א.ו. נ' א. ו. (פורסם בנבו, 11.6.19)). במחשבון יש אופציה למלא סכום זה במקרים המתאימים לכך (לכלל הקטינים ביחד).

הסברים על דרך החישוב:

  1. כאמור, הדין בישראל מבדיל בין ילדים מעל גיל 6 לעומת ילדים מתחת לגיל 6. אבחנה זו מביאה גם לשינוי באופן חישוב גובה דמי המזונות עבור ילדים בגילאים שונים.
  2. כאשר אנו עוסקים בילד מתחת לגיל 6 יש להבחין בין הוצאות הכרחיות, בלעדיהן לא ניתן להתקיים (אוכל, לבוש בסיסי וכד'), לבין הוצאות שאינן הכרחיות (טיולים, צעצועים וכד'). הוצאות מהסוג הראשון יחולו על האב בלבד, ואילו הוצאות מהסוג השני יתחלקו בין ההורים, לפי יחסי ההכנסות.
  3. מאידך, כאשר אנו עוסקים בילדים מעל גיל 6, או אז החלוקה בין הוצאות הכרחיות להוצאות שאינן כאלו לא רלוונטית כלל ובמקומה יש לערוך אבחנה אחרת, ביחס לכל הוצאות הילד, בין כאלו התלויות שהות (מזון, הוצאות חשמל, מים וכדומה) לבין כאלו שאינן תלויות שהות (ביגוד, טלפון נייד, רב קו, ציוד לבית הספר וכדומה).
  4. הוצאות תלויות שהות יחולקו בין ההורים בהתאם ליחסי ההכנסות ולחלוקת זמני השהות, והוצאות שאינן תלויות שהות יחולקו בהתאם ליחסי ההכנסות בלבד. הסיבה לאבחנה זו טמון בכך שבעניין ההוצאות תלויות השהות, ישנה נשיאה בפועל של הוצאות אלו כאשר הילד נמצא אצל כל אחד מהוריו, ובהתאם לכך יש לתת משקל גם לזמני השהות.
  5. מדור: חישוב הוצאות המדור מתבצע בכמה שלבים.

שלב ראשון- חישוב חלק יחסי של הילדים במדור

ראשית מחושב חלקם של הילדים ממדור הורה יחיד, בהתאם למקובל בפסיקה (עבור ילד אחד  33%, עבור שני ילדים 40% ועבור שלושה ילדים ומעלה 55%).

לאחר מכן יש להפריד בין הוצאות המדור של ילדים שגילם נמוך מגיל 6 לעומת ילדים גדולים יותר, באופן יחסי. כך לדוגמא במקרה ובמשפחה ילד אחד מתחת לגיל  6 ושניים מעל גיל 6,  1/3 מתוך 55% הינו חלקו היחסי של הילד מתחת לגיל 6 במדור ההורה ו-2/3 מתוך 55% הינם חלקם היחסי של הילדים שגילם גבוה 6.

שלב שני – חישוב מדור עבור ילדים מתחת גיל 6:

במשמורת יחידנית: עבור ילדים מתחת גיל 6 יש חובה אבסולוטית על האב בחלק היחסי של הילדים מתחת לגיל 6 במדור, ואלו יצטרפו לדמי מזונות הילדים שעליו להעביר לאם.

במשמורת משותפת והסדרי ראייה שווים או דומים: כמו ביחס למזונות נבצע הפחתה של חבות האב בגין הוצאה בפועל. ההפחתה לפי ברירת המחדל היא של 40%. נציין שיש גישות שונות בפסיקה ביחס לאופן חישוב מדור עבור ילדים מתחת לגיל 6 במשמורת משותפת, ולכן ניתן גם לאפס את נתוני המדור ולא להכניס את המדור לחישוב המזונות.

שלב שלישי – חישוב מדור עבור ילדים מעל גיל 6:

משמורת יחידנית: עבור ילדים מעל גיל 6 ומשמורת אצל אחד ההורים, הוצאות המדור יחולקו בין ההורים בהתאם ליחסי ההכנסות שלהם, ככל שאר הוצאות הקטינים.  

במשמורת משותפת:  ההורים נאלצים לשלם בפועל על מדור כפול. לכן עלות סכום חלקם של הילדים בשני המדורים (כפל המדור המינימלי) מתחלקת לפי יחסי הכנסות. ההורה שאחראי על החלק היחסי הגדול יותר בתשלום המדור מנקה מהסכום שהוא צריך להעביר להורה השני את ההוצאה שהוא מוציא באופן ישיר על מדור הילד בדירה שלו. הרחבה על אופן חישוב המדור במשמורת משותפת ניתן למצוא במאמר ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ "מזונות ילדים בגילים 6 עד 15, בעקבות בע"מ 919/15" מחקרי משפט לב (צפוי להתפרסם במהלך שנת 2019).

דוגמא לחישוב מדור במשמורת משותפת של ילדים מעל גיל 6: הורים ל-3 ילדים מעל גיל 6 כשכל אחד מההורים שוכר דירה בעלות 3,500 ש"ח. האב מרוויח 14,000 ש"ח והאם 7,000 ש"ח – יחסי הכנסה של כ-66% לטובת האב. חלקם של הילדים בכל מדור הינו 55% מעלותו שהם 1,925 ש"ח. היות ובמשמורת משותפת עלות המדור היא כפולה, על ההורים להתחלק בעלות הכפולה של המדור (3,850 ₪) לפי יחסי ההכנסות. לכן האב צריך להשתתף ב-2,566 ₪ מעלות כלל הוצאות המדור, ואולם האב נושא בפועל ב-1,925 ₪ בגין חלקם של הקטנים בהוצאות המדור שלו, ולכן יש להפחית מחלקו המלא של האב את הסכום אותו הוא משלם בפועל עבור מדור, כך שעליו להעביר לאם 641 ₪ עבור רכיב המדור.

6. המחשבון אינו מתייחס להוצאות רפואיות חריגות ולהוצאות חינוך חריגות, שכן מנעד השינוי בהן יכול להיות גבוה בין שנה לשנה ובין ילד וילד, ולכן ברוב מוחלט של פסקי הדין נקבע סכום המזונות, עליהם מתווספים ההוצאות החריגות. בהתאם לכך, על הסכום המתקבל במחשבון יש להוסיף הוצאות חריגות אלו אשר יחולקו בהתאם ליחסי ההכנסות (בעבר כונה רכיב זה בשם מחציות, ואולם בהלכת 919/15 נקבע כי אלו יחולקו בהתאם ליחסי ההכנסות של ההורים).

כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן.

תודתנו לקרן רפפורט על תמיכה ביחידה לקידום מדיניות וחקיקה ע"ש ברוך ורות רפפורט ועל תרומתה לפרויקט מחשבון המזונות.

דווקא עכשיו

דווקא עכשיו