מרכז רקמן מברך על ההצעה החדשה לתקנות למינוי מנכ"ל לבתי הדין, שמהווה המשך להתדיינות משפטית בפני בג"ץ שהחלה בעתירה מטעם מרכז רקמן כבר בשנת 2010, אולם מציג מספר סייגים מהותיים לתקנות:
על פי התקנות החדשות, תנאי הסף להגשת מועמדות הוא לעורכות דין שיש להן הסמכה כטוענות רבניות או בעלות תואר שני במשפט עברי. המשמעות היא שמספר זעום ביותר של נשים עומד בתנאים אלו. בנוסף, כמות המסיימים תואר שני עם התמחות במשפט עברי, היא מצומצמת למדי כאשר נכון הדבר הן לנשים והן לגברים.
הסתייגות נוספת – על פי אחת התקנות רק נשים יידרשו לעמוד בבחינה מקצועית. מדובר בהפליה בין גברים לנשים, שכן מי שכשיר להתמנות כרב עיר, גם ללא ניסיון רלוונטי, לא נדרש לבחינה כזו.
הצעת מרכז רקמן – להסתפק בניסיון מקצועי משמעותי של הופעה בבתי הדין כתנאי כשירות.
יש לציין שהביקורת על התקנות החדשות אינה ייחודית רק לארגוני הנשים – גם היועץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הגיש נייר עמדה ובו הערות מהותיות רבות על הנוסח המוצע.
כידוע, בתי הדין הרבניים הם ערכאה משפטית לכל דבר, המחזיקה בסמכויות בלעדיות לדון בענייני גירושין ונישואין בישראל, ודנה גם בענייני חלוקת רכוש, מזונות ועוד. מטבע הדברים, 50 אחוז מהבאים בפני בית הדין הן נשים, דתיות וחילוניות כאחד. כל הדיינים בבתי הדין הרבניים כיום הם גברים, כשלעצמו עניין בעייתי המעמיד את הנשים המגיעות לפתחו של בית הדין, בעמדה לא נוחה.
יש שיטענו כי להגבלת תפקיד הדיין לגברים ישנו בסיס הלכתי דתי, אולם לחוק הקובע כי רק גבר יכול לשמש מנכ"ל בתי הדין הרבניים, אין כל הצדקה דתית או אפילו טענה להצדקה כזו.
התקנות החדשות אמורות לפתוח את הדלת לנשים להתמודד על התפקיד, אך במתכונת שהן מוצעות – זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי.
נייר עמדה המרחיב על הנושא – https://rackmancenter.com/…/כשירות-למנכל-בתי-הדין-נייר-עמדה-…
