4.5.17: 17 שנים שצביה גורודצקי – לקוחת מרכז רקמן, עגונה: "גם 16 שנים שלו בכלא לא שכנעו אותו לשחרר אותי"

לפני יומיים היא פתחה בשביתת רעב כדי להעיר את חברי הכנסת והרבנים לפעול בעניינה ושל נשים במצבה, ולשחרר אותה מעגינותה.

לפני כ- 20 שנה ביקשה צביה גורודצקי גט מבעלה על רקע של אלימות במשפחה. למרות שבית הדין הרבני קיבל את בקשתה ופסק שבעלה חייב לתת לה גט, הוא עומד עד היום בסירובו ומזה 17 שנים היא מוגדרת כעגונה.

לפני כ- 16 שנה הופעלה נגד הבעל הסנקציה החמורה ביותר שמאפשר החוק – מאסר, במהלכו הוא גם הושם בבידוד, שהה תקופה בצינוק ואף נשללה ממנו הזכות לקבל אוכל כשר למהדרין, אך גם זה לא שכנע אותו לסור מעמדתו.

בבג"צ שהגיש הבעל, לפיו אין לאסור אותו למעלה מעשר שנים, לא התקבלה עמדתו ונפסק נגדו מאסר ללא הגבלת זמן. והוא עדיין מסרב.
לאורך השנים התדרדר מצבה הכלכלי של גורודצקי וכעת היא עלולה למצוא את עצמה בקרוב ברחוב, ללא קורת גג.

באי כוחה של צביה גורודצקי, עו"ד שי זילברברג ממרכז רקמן ועו"ד שרה מרקוביץ:

"מדובר באחד מתיקי העגינות הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. העגונה הגיעה למצב של חוסר תקווה עד כדי שימוש באמצעי של שביתת רעב, לאחר למעלה מ- 15 שנות סרבנות. אנו תקווה כי זעקתה תשמע ויימצא פתרון שיביא לשחרורה מעגינותה".

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום האשה:

"מצבה העגום של צביה גורודצקי מטיח בחברה הישראלית את המציאות הבלתי נסבלת, בה גם לאחר 16 שנים בהן שוהה הבעל בכלא בשל סירובו לתת לה גט, היא עדיין אינה יכולה לקבל את חירותה ולצאת לדרך חדשה. הצעד הקיצוני בו נקטה, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף בשינוי המציאות המשפטית בישראל לכזו שתאפשר חופש בחירה בכל נוגע לנישואין וגירושין. אנחנו במרכז רקמן נמשיך לעמוד לצדה ולסייע לה במאבקה להשתחרר מנישואיה ולזכות בחייה מחדש".

לכתבה באתר "וואלה".

לכתבה ב"מבט".

לכתבה באתר "mako".

(התמונה מכתבת "מבט")

תמונה צביה 3