משפט מבוים

בעמוד זה מוצגות חוברות המשפט המבוים המתפרסמות מטעם הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה, הפועלת במרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן.

החוברות מציגות את החומר המשפטי, שהוכן במסגרת המשפט המבוים ע"י הסטודנטים/ות בקליניקה. במסגרת הקליניקה מטפלים הסטודנטים/ות בתיקים שונים של נשים בענייני משפחה, דוגמת תביעות גירושין, תביעות משמורת, תביעות מזונות ותביעות רכושיות. העבודה המעשית, בדומה להתמחות, כוללת הכנת כתבי טענות ועריכת מחקר משפטי, צפייה בדיונים בערכאות משפטיות, השתתפות במפגשים עם לקוחות, כתיבת הצעות חוק, הגשת ניירות עמדה ועוד. שיאה של התכנית הוא המשפט המבוים.

המשפט המבוים לפי שנים:

מרכז 2007 002 תשס"ח 2008 -בשנה זו בחרנו לדון בסוגיית ביטול גט וגט על תנאי, בשל חשיבות הנושא ומתוך רצון להעלותו למודעות הציבורית. המשפט המסוים עוסק בשאלה: האם רשאי  יששכר לבקש ביטול הגט לאור התנהלותה של רוחמה לאחר סידור הגט?  ביטול גט משמעו מצב דברים בו כבר סודר גט בבית הדין הרבני, אולם לאחר מכן מוצא בית הדין הרבני,  לעיתים לבקשת הבעל ולפעמים אף ביוזמתו, כי יש לכאורה עילה לבטלו בשל טענות הנוגעות לדרך גיבושו של הסכם הגירושין או לאי קיום התנאים המופיעים בו. לחוברת המשפט  המבוים.

 

 

משפט מבוים 2009 תשס"ט 2009בשנה זו בחרנו לדון בסוגיית המוזנות האזרחיים. על מזונות בני זוג יהודים חל הדין העברי. על פיו עצם הנישואין מקימים זכיות וחובות הדדים בין הבעל  לאישה, ביניהן חובת הבעל לזון את אשתו. חובה זו קיימת כול עוד בני הזוג נשואים. במקביל, לזכות הבעל עומדות טענות הדנה בפני תביעת מזונות, הבעל עשוי להיות בפטור  מחובת המוזנות במקרים מסוימים, כגון כאשר האישה היא " מורדת". הפסיקה האזרחית פיתחה במקביל את תחום המוזנות האזרחיים דינים הנוגעים לנשים שלא נישאו כהלכה.  מערכת דינים אלו מבוססת על חובות אזרחיות דיני החוזים וחובת תום הלב. השאלה אשר עמדה במרכז הדיון: האם תהיה יונית זכאית לקבל מירון מזונות אזרחיים על אך שהשניים  נישאו כדמו"י?, שאלה זו, אשר נוגעת למתח הקשה והבלתי נמנע בין הדין הדתי והדין האזרחי,תעסיק, להערכתנו, את בתי המשפט בשנים הקרובות. לחוברת המשפט המבוים. 

 

משפט מבוים 2010תש"ע 2010-  זו בחרנו לדון בחלוקת רכוש באופן לא שווה ( על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973). הסעיף מאפשר סטייה מחלוקה שווה של הרכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין בהתקיימן של "נסיבות מיוחדות". בסעיף זה לא מבוארות מהן נסיבות אלה, האם התנהגות בין או בת הזוג במהלך הנישואין נחשבים נסיבות מיוחדות? השנה הוחלט להתמקד במקרה הכולל מרכיבים של אלימות נפשית וכלכלית מצד האיש כלפי האישה, כאשר לכך נלווה גם דפוס חלוקת תפקידים מגדרי מובהק: בעוד שהאיש התקדם במקום עבודתו והגדיל את כושר השתכרותו, הרי שהאישה נשארה בבית וויתרה על ניהול קרירה כדי לגדל את ילדיהם. בצירוף העובדה כי הילדים יישארו בחזקת אמם לאחר הגירושין, הרי שבעוד הגירושין יביאו לשיפור ניכר במעמדו של האיש, הם יובילו כפי הנראה לירידה ניכרת במצבה הכלכלי של האישה. האם בנסיבות הספציפיות של המקרה יש להורות על חלוקה לא שווה של הרכוש המשותף? לחוברת המשפט המבוים.

 

mevuyam  התשע"א 2011- בשנה זו בחרנו בסוגיית הסכמי קדם הנישואין המיועדים למנוע סרבנות גט במקרה בו ברור שהיחסים עלו על שרטון. מבין ההסכמים הרבים המצויים בשוק    נבחר למשפט המבוים "ההסכם לכבוד הדדי". בכדי למנוע סרבנות נוקט ההסכם בדרך של מזונות מוגדלים אשר ידרבנו את הסרבן לחזור בו מסירובו להתגרש. השאלה אשר  עמדה  במרכז הדיון בשנה זו היא האם ניתן לראות במכשיר המזונות המוגדלים משום חיוב מזונות בהתאם לדין העברי, או שמא מדובר בסטייה כה ניכרת מהדין העברי עד כדי כך  שאין  מדובר במזונות אלא בקנס הכופה את הבעל לתת גט ובשל כך ייחשב הגט למעושה וכתוצאה מכך ייחשב לבטל. לחוברת המשפט המבוים. 

 

 

משפט מבויים 12התשע"ב 2012-בשנה זו בחרנו לדון בחזקת הגיל הרך ( הקובעת כי טובת הילדים להיות במשמורת הפיזית של אמם עד הגיעם לגיל 6, בהעדר נסיבות המצדיקות הסדר אחר). במסגרת המשפט המבוים דנו, בין היתר בשאלות הבאות: האם יש לאמץ את המלצות ועדת שניט( פרסמה בשנת 2011 דו"ח ביניים אשר ממליץ על ביטול החזקה ועל מעבר למודל של בחינת טובת הילד בכל מקרה ספציפי לגופו, ללא חזקות או כללי שוברי שוויון), האם העובדה כי מדובר בדו"ח ביניים בלבד רלוונטית? האם משמורת משותפת היא פתרון ראוי לכלל ולמקרה הנוכחי בפרט?. לחוברת המשפט המבוים. 

 

 

משפט מבוים 2013 התשע"ג 2013- בשנה זו בחרנו לדון בעילות הגירושין בבית הדין הרבני. כידוע חוק שיפוט בתי דין רבניים תשי"ג-1953 קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל  יהיו בבית הדין הרבני. כן קובע החוק כי נישואין וגירושין יערכו על פי דין תורה. ההלכה מורה כי סיום נישואין יתבצע ע"י גט הניתן מאיש לאישה. למשפט המבוים נבחר מבין עילות  הגירושין הנפוצות יותר במסגרת תביעות הגירושין : אלימות שאינה מסכנת חיים ופירוד פיזי בין בני הזוג. השאלה אשר עמדה במרכז הדיון בשנה זו היא : האם די בעילות אלו בכדי  לחייב את האיש לתת גט לאשתו? . לחוברת המשפט המבוים. 

 

 

משפט מבוים 2014 התשע"ד 2014- בשנה זו בחרנו לדון בנושא של ממזרות. "ממזר" הוא לא תמיד שם חיבה, ( על פי ההלכה ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות).  במסגרת המשפט המבוים דנו בשאלה: האם ילד שנולד למסורבת גט יוותר ללא מזונות מאביו הביולוגי בכדי שלא לממזרו? עולה השאלה האם רשאי ביהמ"ש לבחון את ענייני אבהותו  של הקטין, אשר אימו הייתה נשואה לאלמוני בעת הורתו, לצורך הכרעה בתביעה לפסיקת מזונותיו של הקטין, כאשר לנגד עיני ביהמ"ש עומד החשש לפגיעה בכשרותו של הקטין על  פי דין תורה?. לחוברת המשפט המבוים. פס"ד במקרה זה.

 

 

IMG-20150601-WA0022התשע"ה 2015- בשנה זו בחרנו לדון בנושא של כריכה בעל כורכה. במסגרת המשפט המבוים דנו בשאלה:האם ניתן לכרוך את העניינים הנלווים לנישואין לתביעת גירושין של בני זוג שנישאו בקפריסין? לחוברת משפט המבוים.  פס"ד של המשפט המבוים- חלק 1פס"ד של המשפט המבוים – חלק 2.

 

 

 

התשע"ו 2016- בשנה זו בחרנו לדון בבחינת האפשרות לבטל הסכם גירושין שנחתם לאחר סחטנות. כותרת הכנס היתה: "שלי – שלי, שלך – גם שלי!". השופטים פסקו פה אחד פסקו לטובת האישה התובעת וביטלו את החלק הרכושי המקפח את האישה בהסכם.
אנו במרכז רקמן מייחלים כי פסיקה זו תשקף את פסיקותיהם האמיתיות של בתי המשפט בישראל, וכי עמדת ביהמ"ש העליון תתפתח ותשתנה בכיוון החיובי הזה.

לצפייה באלבום התמונות המלא.