בית הדין לעגונות

הרב רקמן הקים בשנת 1996, והוא בן 85, בית דין פרטי  בארה"ב, ששם לעצמו למטרה לפתור את בעיותיהן של נשים מסורבות גט על ידי ביטול קידושין.

על סמך מה התיר הרב את הנישואין?
הרב רקמן פעל על פי העיקרון של "קידושי טעות" – אם בזמן שנישאו סבל הבעל מליקוי רציני שלא היה ידוע לאישה, כמו למשל: הבעל חסר כוח גברא, חולה במחלת נפש, הומוסקסואל, אינו רוצה בילדים וכופה על אשתו לבצע הפלות הרי שאלו קידושי טעות. אם האישה הייתה יודעת על זאת קודם נישואיה סביר שאלו לא היו מתקיימים. מכאן הסיק הרב רקמן כי ניתן לבטל את הנישואין למפרע.

 גט על תנאי
כשם שיש קידושין על תנאי, כך קיימת חלופה של גירושין על תנאי. לפי המשנה במסכת גיטין, אדם יכול להפקיד ביד אישתו גט ולציין כי אם יתרחש אירוע מסוים כמו למשל: הוא ייצא למסע ולא ישוב, יוכרז כנעדר במלחמה, תשתבש עליו דעתו וכיו"ב, אזי יהפוך הגט לתקף. אופציה נוספת היא להורות לאחרים לכתוב גט לאישתו ולמסור לה אותו במידה שהאירוע יתרחש. לעתים היוזמה לכך באה מהרבנים. בשנת 1987 הסגירה ישראל לצרפת יהודי בשם ויליאם נקש, טרם צאתו את הארץ ציווה עליו בית הדין בירושלים להפקיד גט על תנאי וכך אכן נעשה.

למרות זאת הדינים הנוגעים לגט על תנאי ובעיקר ניסוח התנאי הם סבוכים וגרמו מחלוקות רבות בעבר. בכל פעם שעלתה חלופה זו כפתרון קבע לאורך השנים היא יצרה סערה בעולם הרבני. ובאופן כללי ניתן לומר כי קיימת רתיעה להזכיר אפשרות של גירושין בטקס הנישואין ובכך לפגום בשמחה. זאת ועוד, מבחינה הלכתית לא ניתן לתת גט על תנאי פעם אחת ולשמור אותו במגירה עד לזמן שיידרש. ההלכה קובעת כי אם יצא אדם למלחמה, הפקיד ביד אשתו גט על תנאי, חזר לחופשה והתייחד עמה בטרם יצא שוב לקרב, הרי שעליו להפקיד פעם נוספת את הגט בידה. מכאן שבכל פעם צריך הגט על תנאי להינתן מחדש. בצה"ל קיים נוסח של "גט על תנאי" שאפשר לחתום עליו במקרה של יציאה למשימה מסוכנת במיוחד.

לקריאה נוספת-

http://www.snunit.k12.il/seder/agunot/solutions4.html