בישראל של 2025 עדיין אין בחוק הגדרה למונח "אלימות במשפחה". זה נשמע בלתי נתפס, אבל כך נראית המציאות המשפטית: יש חוק למניעת אלימות במשפחה, יש חוקים נגד הטרדה, תקיפה ואיומים. אך אף שברור שאלימות במשפחה אינה רק פיזית, השיח והטיפול עדיין מכוונים בעיקר לאלימות פיזית, ויש מעט מאוד הכרה ומענים לנפגעי אלימות שאינה פיזית.
מנכ"לית מרכז רקמן, עו"ד שלי בלאט זק, מתארת בטור דעה, בישראל היום, כיצד ללא הגדרה נשים נפגעות חיות בפחד, ישנם ילדים שנפגעים מאלימות כלכלית או נפשית אך אינם נחשבים "נפגעים", ומערכת שמטפלת רק במה שקל למדוד: חבורות, סימנים, תלונה במשטרה.
"הגדרה ברורה ורחבה לאלימות במשפחה היא הצעד הראשוני וההכרחי לטיפול מקיף בתופעה. היא תסייע לנשים וגם לגברים נפגעי אלימות, גם כזו שאינה אלימות פיזית, להכיר במצבם ולפנות לקבלת סיוע, ואף תסייע לרשויות המדינה לתת מענה נכון וראוי לבעיה קשה וכואבת זו. הגדרה רחבה של המונח אלימות במשפחה תאפשר לנפגעות ולנפגעים לזהות את הפגיעה ולקרוא לה בשם, ובכך תוביל להכרה חברתית בתופעה, על כל גווניה – הכרה שהיא הכרחית כדי לייצר שינוי. נוסף על כך, הגדרה ברורה תאפשר למערכות לדבר בשפה אחידה ובכך תקל על גופי הטיפול השונים, ובהם משרדי ממשלה ובתי משפט, את ההתמודדות עם התופעה, החל משלב המניעה ועד לשלב יצירת פתרונות ומענים לקורבנות וטיפול ושיקום של הנפגעים" – היא מסבירה.
לקריאת טור דעה של עו"ד שלי בלאט זק בנושא הגדרת אלימות במשפחה – בישראל היום, לחצו כאן.
