חדשות המרכז

  השתתפנו היום בדיון בנושא יישום החוק לשימוש באמצעי פיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה בוועדה לקידום מעמד האשה בהובלת היו"ר חה"כ פנינה תמנו שטה.   החוק נכנס לתוקף כבר לפני חודש, אך מה שעלה הן מהדיון והן מניסיוננו בשטח – שאין היכרות עם החוק, ולמרבה הצער, נשים הזקוקות להגנת החוק

התיקון בחוק הסנקציות נגד סרבני גט לא באמת עוזר לנשים. עו"ד ורד בר, מנהלת היחידה לקידום מדיניות ציבורית וחקיקה ע"ש ברוך ורות רפופורט, במרכז רקמן, מסבירה בטור דעה בישראל היום: "אשה שתסרב לוותר על זכויותיה ולהיכנע לסחטנות גט עלולה להיחשב סרבנית ויוטלו עליה סנקציות. למה? כי בתיקון החדש לחוק בוטל

  מרכז רקמן מקדם את חוק האיזוק האלקטרוני מאז שנת 2015. בשנת 2020 כתבנו את נוסח החוק שהובילה חה"כ קרן ברק. אנחנו מברכות על כניסתו של החוק לתוקף.   חשוב לדעת – ניתן להגיש בקשה לצו הגנה בפיקוח טכנולוגי – כבר עכשיו.   אם את חוששת, מרגישה מאוימת מצד בן

מעניין לדעת: חברות כנסת יוזמות יותר חוקים, חברות כנסת מקדמות נושאים חברתיים.   בחודש מאי השנה פרסמה הכנסת דו"ח חקיקה, לכבוד 75 שנים לכנסת. הדו"ח כולל נתונים ומגמות בחקיקה מאז הקמת המדינה. אחד הנתונים המעניינים הוא פילוח החקיקה לפי מגדר יוזם או יוזמת החוק (בחקיקה פרטית). החל מהכנסת החמישית, שיעורן

לפי פסק הדין שניתן היום (8 באוגוסט 2024) – זכויות של נשים והחובה לקיים פס"ד של בית המשפט העליון עצמו חשובות פחות מאשר הצורך בקיום בחירות רבנים ראשיים. פסק הדין הראשון בעתירת מרכז רקמן, שניתן בתחילת השנה, יצר שינוי של ממש כשהטיל חובה לשקול מינויין של נשים כחברות בחלק ה'רבני'

מסורבות גט שימו לב – התיקון בחוק שצפוי לעבור היום בכנסת לא ממש מתקן ולא ממש משפר את מצבכן.   התייחסות שווה לנשים ולגברים בישראל בנושא סרבנות גט היא ניסיון לייצר שוויון מדומה ואפילו העמדת פנים. חוק שמאמץ את היחס הזה ללא מנגנון ביקורת אפקטיבי הוא חוק שמפלה נשים לרעה.