חדשות המרכז

מהו המשולש שמקבע את אי השוויון המגדרי בישראל ומשאיר אותנו מאחור במשך שנים רבות? הסוגיה המגדרית בישראל אינה מתקיימת בחלל ריק. היא קשורה קשר הדוק לסכסוך הישראלי–פלסטיני, שממשיך לגזול משאבים עצומים מהחברה האזרחית. בתוך מציאות זו מתעצמת גם תרבות מיליטריסטית, שבה גברים מחזיקים ברוב מוקדי הכוח הפוליטיים, הביטחוניים והציבוריים. במקביל,

"את לא יכולה להגיד שהוא מכה אותך, אין לך סימנים". המשפט הזה, שאמרה לי פעם אישה שפנתה למרכז רקמן, מהדהד בי עד היום. היא חיה בפחד מתמשך. היא שתקה, משום שלא היו לה "ראיות". אבל אלימות אינה חייבת להשאיר סימנים על הגוף. אפשר לשבור אדם בלי לגעת בו. אפשר להרוס

לאחרונה הורה בית המשפט על מתן צו הגנה בפיקוח אלקטרוני ללקוחה של מרכז רקמן, שאותה אנו מייצגים בתיק גירושין. בית המשפט נתן את הצו מכוח תיקון 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991. בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה נשקפת לאישה מסוכנות גבוהה. הוא קבע גם כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק

בישראל של 2025 עדיין אין בחוק הגדרה למונח "אלימות במשפחה". זה נשמע בלתי נתפס, אבל כך נראית המציאות המשפטית: יש חוק למניעת אלימות במשפחה, יש חוקים נגד הטרדה, תקיפה ואיומים. אך אף  שברור שאלימות במשפחה אינה רק פיזית, השיח והטיפול עדיין מכוונים בעיקר לאלימות פיזית, ויש מעט מאוד הכרה ומענים

סטודנטיות וסטודנטים מהקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה השתתפו בסיור לימודי בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה. הסיור התקיים בהובלת מנהלת הקליניקה, עו"ד שיר וולמן, כחלק מתהליך ההכשרה המעשית של הסטודנטים. במהלך הסיור הכירו המשתתפות והמשתתפים מקרוב את עבודת בית המשפט. זהו המקום שבו יעניקו בהמשך סיוע משפטי ראשוני, בהתנדבות, לפונות

הכנסת אישרה אתמול את הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים במזונות ילדים, גם ללא הסכמת שני הצדדים.עו״ד ורד בר, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה במרכז רקמן שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אמרה בריאיון לרדיו 102fm עם גלית חוגי ונלי תגר כי המהלך מעורר דאגה עמוקה. לדבריה, הצעת החוק אושרה כהוראת שעה לשנתיים.