על מנת לייצר מציאות של שוויון מהותי לנשים בכל תחומי החיים ובכלל זה גם בחיים הדתיים, מרכז רקמן פועל לקידום ייצוג הולם של נשים בממסד הדתי ובכלל. לנשים הזכות להיות חלק מהחיים הדתיים ולקחת חלק בעיצובם. שילובן של נשים בתפקדי מפתח בחיים הדתיים יסייע לביעור תפישות מפלות כלפי נשים.
"האסיפה הבוחרת" ברבנות הראשית לישראל היא הגוף המוסמך לבחור את הרבנים הראשיים לישראל ואת חברי מועצת הרבנות הראשית. האסיפה הבוחרת מורכבת מ-80 רבנים, כולם גברים, ו-70 נציגי ציבור, המכהנים במשרות שונות בשלטון המקומי, במועצות הדתיות, בממשלה ובכנסת, מרביתם גברים גם הם. אמנם בכל קבוצה מרבית החברים הם קבועים, אבל ישנם 10 נציגי רבנים ו-10 נציגי ציבור שהם מינויים אישיים, ופתוחים לכל אדם המתאים לקבוצה.
עד הגשת העתירה של מרכז רקמן לבג"צ בנושא זה, בשנת 2022, לא כיהנה אף אישה כנציגה בחלק ה'רבני' השמור לבעלי ידע ורקע הלכתיים. נשים יכלו להיות נציגות באסיפה הבוחרת רק בחלק האזרחי.
בעתירה שהוגשה, ביקשנו צו על תנאי בנוגע לסעיף 7(8) בחוק הרבנות הראשית, העוסק במינוי 10 רבנים לאסיפה הבוחרת, כך שיובהר כי הוא כולל גם נשות הלכה, כלומר – שיש לפרש את המונח 'רב' בסעיף זה, בפרשנות שוויונית המאפשרת גם לנשים להיכלל בו.
טענתינו הייתה כי מבנה האסיפה הבוחרת מביא לכך שיש בה תת ייצוג לנשים, במיוחד בחלק ה'רבני', בו כאמור אין כל ייצוג לנשים. בנוסף טענו כי החברות באסיפה הבוחרת אינה מהווה "תפקיד דתי", וכי המינויים תחת קטגוריית הרבנים מחייבים אמנם ידע ורקע הלכתי, אך אין בכך כדי לסגור את הדלת בפני נשים בעלות רקע והשכלה מתאימים. לבסוף, נטען כי האסיפה הבוחרת היא בסופו של דבר גוף ציבורי וחובות הייצוג ההולם חלות על מינויים בגוף זה.
המשיבים טענו שיש לפרש את המונח 'רב' כך שהוא חל רק על מי שהוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית, אך במהלך הדיון בעתירה התברר כי כ- 30% מהמינויים בעבר היו של גברים ללא כל הסמכה רשמית, חלקם אפילו חסרי השכלה הלכתית מעמיקה.
בינואר 2024 קיבל בג"צ את עמדת מרכז רקמן ובפסק דינו קבע כי למונח "רבנים" יש לתת פרשנות מרחיבה התואמת את עקרון השוויון, כך שתכלול גם נשות הלכה.
וכך כתבה השופטת ברק-ארז בפסק הדין: "הקביעה כי המונח 'רבנים' כולל בתוכו גם 'רבניות' שהן נשות הלכה בעלות השכלה דתית ותורנית גבוהה לא נועדה 'לחלן' את המינויים […] ההיפך הוא הנכון: היא מבטאת את שייכותן המלאה של נשים לעולם התורה, ואת יכולתן לתרום ולהעשיר אותו".
עתירה זו הייתה למעשה המשכה של עתירה שהגיש מרכז רקמן, ביחד עם ארגון 'נאמני תורה ועבודה', לפני הבחירות למועצת הרבנות הראשית ב-2018. באותה עתירה ביקשנו להורות לרבנים הראשיים למנות נשים "העוסקות בדת ובהלכה" כחברות באסיפה הבוחרת, במסגרת מכסת המינויים האישיים הנתונה להם בחוק. עתירה זו אמנם נדחתה בשל שיהוי, לאחר שתשובת המשיבים הגיעה בשלב מאוחר, ולאור הסמיכות למועד הבחירות, אך בג"ץ ציין כי זכויות העותרים שמורות להם.
בתגובה לפסיקת בג"צ מינואר 2024, יזמו ח"כ שמחה רוטמן והמשרד לשירותי דת תיקון חקיקה הקובע כי רק רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית רשאים לקחת חלק באסיפה הבוחרת. משמעות השינוי היא למעשה איסור גורף על השתתפות נשים, שכן הרבנות הראשית מסרבת לבחון נשות הלכה על ידיעותיהן ואינה מוסמכת להסמיכן — וזאת למרות שנשים רבות הוסמכו לרבנות אורתודוקסית במוסדות פרטיים.
מרכז רקמן הגיש עתירה לבג"צ נגד חקיקה זו, והיא עתידה להישמע ביולי 2026.
בעקבות עתירה לבג"צ שהגישו הארגונים עתים, קולך ומרכז רקמן, ביולי 2025 פסק בג"צ כי על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת למבחני ההסמכה לרבנות.
כחלק מהדיון בעתירה, המדינה הציעה הצעת פשרה בדמות מסלולי בחינות נפרדים – כשהמסלול לנשים יהיה תחת משרד העבודה. הצעת הפשרה נדחתה על ידי העותרים בנימוק ש"נפרד אך שווה" אינו באמת שווה.
בג"צ בפסיקתו בעד העותרים, קבע כי חסימת נשים מבחינות ההסמכה לרבנות מהווה "הפליה אסורה", ובעקבות הפסיקה נפתח לאחרונה – לאחר שנים של חסימה והדרה, ורק לאחר עיכוב משמעותי מצד הרבנות הראשית – הרישום למבחנים לשני המינים.
הצלחה במבחני ההסמכה לרבנות תאפשר לנשים להתמודד על משרות שונות במגזר הפרטי והציבורי, ותקנה זכאות לשורה של הטבות כלכליות ותעסוקתיות.
הפסיקות שלעיל מהוות אבן דרך משמעותית במאבק נגד הדרת נשים מתפקידי הנהגה בחיים הדתיים, ומחזקות את עקרון השוויון במוסדות הדת בישראל.
בשנת 2018 נפל דבר בישראל כאשר הנהלת בתי הדין הרבניים ונציבות שירות המדינה הודיעו לראשונה על מינויה של אישה לתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין הרבניים.
ההחלטה הגיעה בעקבות בקשה לצו מניעה שהגיש מרכז רקמן בשנת 2015 יחד עם עמותת 'עתים', על רקע של הפלייה והדרת נשים מתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין. בבקשה, דרשנו קיומם של מכרזים ייעודיים לנשים לאחר שנשים שניגשו למכרזים נדחו שוב ושוב. לאחר ההודעה כאמור נכנסו לתפקיד שתי עוזרות משפטיות, האחת בבית הדין האזורי בירושלים והשנייה בבית הדין האזורי בתל אביב. לאחר מספר שנים בתפקיד, עזבו שתיהן את תפקידיהן ומאז התקנים אינם מאוישים. אנו במגעים מתמשכים מול הנהלת בתי הדין לאייש את התקנים, כשבין היתר נטען כי התקנים אינם מאוישים בשל היעדר תקציב. נמשיך לפעול לשיתוף אמיתי ומלא של נשים בתפקידים בבתי הדין הרבניים.
בשנת 2015, עו"ד תמר בן פורת, ביחד עם ארגוני נשים וביניהם מרכז רקמן, עתרו לבג"צ בבקשה לחייב את המפלגה החרדית אגודת ישראל לשנות את תקנונה כך שהוא לא ימנע חברות של נשים במפלגה. בתום הליך ארוך שהתנהל כמה שנים הודיעה מפלגת אגודת ישראל כי תסיר את החסם הפורמלי המצוי בתקנונה לקבלת נשים לחברות במפלגה.
במקביל לעתירה שלעיל, עתרה גם הפעילה החרדית הגב' רות קוליאן כנגד מפלגת ש"ס, בדרישה דומה, כאשר מרכז רקמן ייצג אותה בעתירה. בדיון בעתירה שנערך לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הצהירה מפלגת ש"ס כי אינה מפלה נשים בקבלה לחברות במפלגה, ובכך הביאה לסיום העתירה.
העתירות הביאו להסרה של חסמים פורמליים, אך עדיין יש להמשיך ולפעול למען חברות של נשים במפלגות חרדיות ואף למינוין של חברות כנסת מטעם מפלגות חרדיות.