הישג משפטי למרכז רקמן בייצוג לקוחה בערעור לבג"ץ על פסק דין של בית הדין הרבני הגדול.
בית הדין הרבני הגדול אישר את פסק-הדין של ביה״ד האזורי וקבע כי בת להורים גרושים תתחיל את כיתה א' בבית ספר דתי, למרות שהיא שוהה רוב הזמנה אצל אימה החילונית ומנהלת אורח חיים שכזה עימה. פסיקת בית הדין עמדה בניגוד להסכם בין ההורים שהותיר את ההחלטה בדבר זהות בית הספר לאם, וללא תסקיר או חוות דעת כלשהי בנוגע לטובתה של הילדה.
האם עתרה לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין שי זילברברג ושיר וולמן ממרכז רקמן, שהורה מייד לרשויות הרווחה להאיץ הכנתו של תסקיר בנוגע לטובת הילדה. התסקיר המליץ שלא לקבל את עמדת בית הדין הרבני ותחת זאת המליץ על מסגרת חינוכית שתשקף את אורח חייה הדומיננטי של הילדה.
בפסק הדין הסבירו שופטי בג"ץ כי העיקרון המנחה הוא טובת הילדה. עוד אמרו כי ביה"ד הרבני, בהחלטתו, יישם תפיסה של "דרך אמצע" בין הורים ולא כזו המשקפת את טובתה הקונקרטית של הילדה, כפי שמראה התסקיר. בג"ץ קבע כי בנסיבות אלו לא הייתה כל הצדקה לשנות מההסכם אותו ערכו הצדדים, ומשכך נקבע שיש לקבל את העתירה והאם תהיה רשאית לרשום את הילדה לביה"ס שנבחר על ידה.
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן : "שוב אנחנו עדות למקרה שבו בתי הדין מעדיפים באופן שיטתי את החינוך הדתי ומתעלמים מעיקרון טובת הילד. ההעדפה הגורפת לחינוך דתי ללא בחינת הצרכים הספציפיים של הילדים מלמדת אותנו כי השיקול הדתי גובר על שיקול טובת הילד, המעוגן בחוק. כך נראית מדינת הלכה. אנו קוראות לבית הדין הרבני להבטיח שבכל סכסוך הנוגע לחינוך ילדים, תהיה פנייה מסודרת לא.נשי מקצוע, והתייחסות כנה ואמתית להמלצותיהם".
לקריאת פסק הדין של בג"ץ בערעור של מרכז רקמן על פס"ד של בית הדין הרבני.
