נשים צריכות להיות מודאגות מאוד מהכוונה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, אומרת
פרופ' רות הלפרין-קדרי, בפודקאסט "אחד ביום" בהנחיית אוהד שמחיוף ב-12N.
היא מסבירה:
"בתי הדין הם מערכת שפועלת לפי עולם ערכים, עקרונות וכללים משפטיים שונים לחלוטים מהמערכת האזרחית.
תפיסת העולם של המשפט העברי בנושא זוגיות, נישואין, יחסים בין בעל ואשה, מבוססת על תפקידים מאוד ברורים בין המינים. חובות וזכויות שונים ביניהם. למרות שבתי הדין אמורים לפסוק בסוגיות רכושיות לפי הדין האזרחי, המציאות מראה שזה לא כך. יש הבדלים, התוצאות יכולות להיות שונות לחלוטין בבתי הדין הרבניים לעומת בתי משפט אזרחיים. מגיעות אלינו, למרכז רקמן, לקוחות שמבקשות שנייצג אותן בעתירות לבג"ץ, מצבים שבהם אשה מפסידה את כל זכויותיה הרכושיות משום שהסכסוך ברכושי נידון בבתי הדין.
לדוגמא, פרשה שנודעה בשם "פרשת הבוגדת" – אשה שנטען נגדה שקיימה קשר זוגי עם גבר אחר לקראת סוף הנישואין. היא הפסידה את זכויותיה בדירת המגורים שבה בני הזוג גרו למעלה מעשרים שנה וגדלו ארבעה ילדים. בבית הדין הרבני נפסק שהלכת השיתוף לא תופסת מכיוון שהיא "בגדה". בתחומים אחרים בתי הדין יכולים להיות יותר אמפטיים לנשים, במה שקשור לילדים, במזונות ילדים. ברכוש – חד משמעית, אשה תהיה הרבה יותר בטוחה בבית המשפט למשפחה מאשר בבית דין רבני… בענייני רכוש באופן עקבי נשים מסתכנות אם הסכסוך נדון בבית דין רבני ולא באזרחי. זו מערכת שמכהנים בה אך ורק גברים. אין דריסת רגל כלל לנשים. כל הדיון על הרחבת סמכויות של מערכת שמטבעה היא מדירת נשים הוא אבסורד".