מתרגשות מאוד שהצלחנו לשנות.
זכינו בערעור לבית הדין הארצי לעבודה אליו הצטרף מרכז רקמן ביחד עם עמותת רוח נשית כידיד בית המשפט אל עורכות הדין טליה רמתי ונירה שלו.
ענבל דגא, אשה נפגעת אלימות המגדלת את ילדיה בעצמה תזכה כעת במענק הלימודים שמגיע לה על פי חוק.
בשנת 2018, פנתה ענבל למוסד לביטוח לאומי לקבלת מענק לימודים עבור ילדיה, אלא שבקשתה נדחתה כאשר נקבע שהיא לא עונה על התנאים בחוק להכרה באישה נפגעת אלימות כ-"הורה עצמאי". לכן, היא אינה זכאית לשורה של הטבות ומענקים כלכליים, ביניהם מענק לימודים הנועד לסייע להורים עצמאיים ברכישת ציוד לבית הספר עבור ילדיהם.
למה? כי כשיצאה מהמקלט לא הצליחה לעזוב מייד את בעלה האלים. לפי פרשנות המוסד לביטוח לאומי, כדי להיחשב "הורה עצמאי", היא היתה צריכה להיפרד ממנו עם צאתה מן המקלט ולא לשוב להתגורר איתו. למרבה הצער, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הסכים עם פרשנות המוסד לביטוח לאומי.
פרשנות זו מנותקת מן המציאות. הנסיון מראה כי בפני נשים הנמצאות במערכת יחסים אלימה ומבקשות לצאת ממנה ניצבים חסמים רבים וקשים. פעמים רבות יכולות לעבור שנים עד שהן מגייסות את המשאבים הנפשיים, הפיזיים והכלכליים האדירים הדרושים כדי להיפרד. גם ענבל היא אחת מהן.
כדי להציג את המציאות המורכבת ואת הפרשנות הנכונה לחוק וכדי לסייע לענבל, ולנשים אחרות במצבה, הצטרפנו לערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
אנחנו שמחות מאוד שהעיוות בפרשנות תוקן והערעור התקבל.
מדובר בפסק דין חשוב ביותר מפי כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, המתאר בפירוט את מציאות חייהן המורכבת של נשים במעגל האלימות. הוא מצטט מחקרים בנושא ומציין, בין השאר, כי :
• שהייה במקלט היא אינדיקציה חד-משמעית להיותה של האישה נפגעת אלימות, הנתונה בסכנה כתוצאה מכך. לצד זאת, החלטתה של אישה לעזוב את בן זוגה המתעלל היא מורכבת, ומלווה בדרך כלל בתהליך רב-שלבי רגשי וקוגניטיבי. לרוב נשים עוזבות וחוזרות כמה פעמים, עד אשר הן מחליטות לעזוב סופית.
• תלות כלכלית בבן הזוג האלים מהווה גורם משמעותי להישארותן של נשים במערכת היחסים האלימה או חזרתן אליה בעוד שעצמאות כלכלית היא גורם המונע חזרה לזוגיות אלימה.
• גם אם היינו מניחים כי התרחיש שראה המחוקק לנגד עיניו הוא זה של אישה היוצאת מהמקלט ישירות לחיים עצמאיים – החוק אינו מוציא מגדרו את מי שדרכה לחיים עצמאיים אינה דומה לתרשים זרימה… המחקרים והספרות מלמדים שלא בכדי.
בית הדין הארצי לעבודה פסק פה אחד, כי ענבל זכאית למענק לימודים. עוד נקבע כי בשל ההליך המשפטי הממושך שנדרשה לעבור ומכיוון שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות חברתית, המוסד לביטוח לאומי יישא בהוצאות המשפטיות שלה על סך 12,000 ₪.
לדברי עו"ד אבישג עוזרד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה ע"ש רות וברוך רפופורט במרכז רקמן "מדובר בפסק דין חשוב, המכיר במציאות חייהן המורכבת של נשים במעגל האלימות, כמו גם בקשיי היציאה ממנו. אנו מברכות על כך שניתן לאשה מענה שיסייע לה בדרכה לעצמאות כלכלית, ואנו תקווה כי גופים נוספים המעניקים סיוע לנשים יאמצו גם הם גישה דומה".
לקריאה נוספת על פסק הדין בערעור של ענבל דגא בבית הדין הארצי לעבודה בייצוג עורכות הדין רמתי ושלו, רוח נשית ומרכז רקמן: