אלימות כלכלית בידועים בציבור: משפט מבוים במרכז רקמן

משפט מבוים בקליניקה: אלימות כלכלית ושיתוף בנכסי ידועים בציבור

הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה במרכז רקמן קיימה לאחרונה משפט מבוים שעסק בסוגיה מורכבת וחשובה: שיתוף בנכסי ידועים בציבור במקרה של אלימות כלכלית. מטרת האירוע הייתה להעמיק את הדיון המשפטי בתופעה שקופה, הפוגעת בעצמאות הכלכלית ובחירות האישית של נפגעות ונפגעים.

מהי אלימות כלכלית?

אלימות כלכלית אינה מותירה סימנים בגוף, ולעיתים קרובות נותרת מחוץ לשיח המשפטי. החוק בישראל אינו מגדיר אותה במפורש. מדובר בשימוש בכסף ובמשאבים כאמצעי שליטה, איום או ענישה. התנהלות זו כוללת מניעת גישה לכספים, שליטה בהכנסות או הקצאת סכומים מצומצמים, באופן השולל עצמאות כלכלית. במקרים רבים, אלימות כלכלית יוצרת תלות עמוקה באדם הפוגע ומקשה על יציאה ממערכת יחסים אלימה.

הרכב השופטים במשפט המבוים

המשפט נערך בפני הרכב שופטים מכובד:

  • כבוד השופט בדימוס ישעיהו שנלר

  • כבוד השופט סארי ג'יוסי

  • כבוד השופטת תמר סנונית־פורר

המקרה שנדון

המקרה עסק בזוג ידועים בציבור, הורים לשלושה ילדים. לאורך שנות הזוגיות שלט הגבר בהתנהלות הכלכלית. משכורת האישה הופקדה לחשבון בנק על שמו. החשבון שימש את כלכלת הבית. האישה קיבלה סכום מזומן קבוע לתחזוקת הבית והילדים. לצורך הוצאה נוספת, נדרשה לבקש את אישורו.

לא נרשמו על שמה נכסים משמעותיים. ברשותה נותרה קרן פנסיה מצומצמת בלבד. מנגד, על שם הגבר נצבר רכוש רב בשווי מיליוני שקלים. עם הפרידה הגישה האישה תביעת רכוש. היא טענה לאלימות כלכלית קשה ולזכותה למחצית מהרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. הגבר הכחיש אלימות כלכלית. לטענתו, הצדדים הסכימו להפרדה רכושית, והוא מעולם לא שיתף את האישה בנכסיו.

ההכרעה והדיון בערעור

בית המשפט קמא הכיר בקיומה של אלימות כלכלית. הוא קבע כוונת שיתוף בדירת המגורים ובחשבון הבנק המשותף. עם זאת, הוא לא החיל שיתוף על יתר הנכסים.

במסגרת הערעור שנדון במשפט המבוים, קיבל הרכב השופטים את טענות האישה באופן חלקי. השופטים הרחיבו את היקף הנכסים שעליהם יחול שיתוף, אך לא קבעו שיתוף מלא. הם הדגישו את השפעת האלימות הכלכלית על נסיבות המקרה. לצד זאת, הם הצביעו על הקושי המשפטי ביצירת שיתוף רטרואקטיבי לאחר זוגיות ארוכת שנים, ועל הצורך באיזון.

בסיום דבריהם ציינו השופטים את חשיבותם של בתי המשפט לענייני משפחה, המציינים בימים אלה 30 שנה לפעילותם, ואת תרומתם בקביעת נורמות חברתיות בתוך התא המשפחתי.

המשתתפות והמשתתפים

את המערערת ייצגו הסטודנטיות:
גיא אסנת, גל נועה אשר, עדי גלטר והילה נפתלי.

את המשיב ייצגו הסטודנט והסטודנטיות:
עדי דוד, נועה יאמפולסקי, תותי הררי ודוחא חסן.

אנו מודים להרכב השופטים, למשרד עו״ד מאיה ויסמן, ולכל השותפות והשותפים לעשייה על אירוע מקצועי, מעמיק ומלמד, שממשיך לקדם את השיח הציבורי והמשפטי בנושא האלימות הכלכלית.

לשיתוף:

דווקא עכשיו

דווקא עכשיו