בגיליון זה של הדין והדיין :
לאחר פסיקת בג"ץ 04/6751 בה נקבע כי חוק שיפוט בתי דין רבניים אינו מאפשר לבית הדין הרבני לדון בענייניהם של מי שאינם אזרחי או תושבי ישראל, תוקן החוק. ב-2005 נוספו לו שלושה סעיפים (4א-4ג) שאפשרו לבית הדין לדון בתיקים של יהודים שאינם אזרחים או תושבים, וזאת בכפוף לקיומן של זיקות אחרות. במהלך השנים גברה הדרישה מצד רבנים בחו"ל להרחיב עוד יותר את אפשרות הדיון בבית הדין בישראל, וזאת בכדי לסייע למסורבות גט החיות במדינות שבהן מטבע הדברים לבתי הדין הרבניים אין כח כפייה אפקטיבי. לאחר דיונים רבים, תוקן שוב חוק שיפוט בתי דין רבניים, ובשנת 2018 נוספו לו עוד שלושה סעיפים ארוכים. סעיף 4ב1(א) קובע כי "לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעת גט לפי דין תורה שהגישה אישה יהודיה נגד אישה היהודי, אף אם לא מתקיימות לגביהם הזיקות המנויות בסעיף 4א(א), ובלבד שהנישואין נערכו על פי דין תורה והאישה לא קיבלה גט מנישואין אלה בבית דין מחוץ לישראל", וזאת כמובן בכפוף לכך שאין לאותה אשה דרך לקבל את גיטה במקום מגוריה. לאור מחלוקות וקשיים שונים בתיקון זה, נקבע כי סעיפיו יופעלו בתחילה כהוראת שעה לשלוש שנים. עוד נקבע בו כי אחת לשנה יוגש לוועדת החוקה דוח על יישום הוראות סעיפי התיקון. דוח כזה הוגש על ידי הנהלת בתי הדין בספטמבר האחרון (sFlx/ly.t .)מן הדוח עולה שבזכות התיקון 57 מסורבות גט מחו"ל הותרו מנישואיהן בשנתיים הראשונות לקיומו. מדובר במספר מרשים למדי, אם כי ניתן כמובן לשער שבמהלך הזמן למדו סרבנים שונים על התיקון ונמנעו בעטיו להגיע לישראל. ארבעת פסקי הדין הראשונים בגיליון הנוכחי עוסקים במקרים בהם הפעיל בית הדין את סמכותו על סרבני גט מחו"ל, והם ממחישים את יישומו של התיקון בפועל. ניתן לראות למשל בפסק הדין הראשון כיצד אף מופעל מעצר כנגד סרבן כזה והוא גם מאוים בהפעלת צווי הגבלה.
בשני פסקי הדין הבאים מובעות על ידי דיינים עמדות מטרידות. בפסק דין מספר 5 ניתן לראות קביעה שהרשעה פלילית חמורה במקרה של עבירות קשות ביותר אינה מהווה ראיה מחייבת מבחינתו של בית הדין, ועל כן לדעת דיין המיעוט לא תקבל האשה את מלוא כתובתה, אלא את עיקרה בלבד, סכום כמעט אפסי. מובן שיישום גישה זו ביחס לבחינת קיומה של עילת גירושין, למשל אלימות, מטרידה עוד יותר. בפסק הדין מספר 6 קובע דיין באופן קטיגורי, לדבריו על פי מחקרים שונים, כי "הרוב המוחלט של תלונות אשה כנגד בעלה טרום גירושין הינן תלונות שווא שנועדו להרוויח ׳נקודות׳ במאבק הגירושין והמשמורת". נקל להבין את משמעותה הרחבה, המרתיעה והקשה של קביעה זו.
לגיליון 57 של הדין והדיין, פסקי דין רבניים בענייני משפחה בהוצאת מרכז רקמן.
