שלום רב,
בתחילת החודש ציינו את יום האשה הבינלאומי. יום זה, לצד החגיגיות שבו, דורש בעיננו גם בחינה עצמית וחשבון נפש. זהו יום שיש בו סיפוק וגאווה על ההישגים המרשימים, אל מול הכרה בעוולות שאנחנו עדיין נאלצות להיאבק כדי לתקן.
לאחרונה, לצערנו, המאמץ שלנו כפול. בנוסף להמשך העבודה לקידום שוויון זכויות לנשים ומאבק באלימות נגד נשים אנחנו נאלצות לפעול גם כדי לשמור על הקיים. בעולם כולו ניכרת נסיגה במצב הנשים עקב משבר הקורונה. ובישראל, לצד זאת, הישגי העבר כבר אינם מובטחים לנו וייתכן כי יילקחו מאיתנו לנוכח חלק מהאמירות הנשמעות במסגרת מערכת הבחירות. אלו הן אמירות שאם אכן יתממשו, משמעותן תהיה החזרת הגלגל לאחור בנושא מעמד הנשים בארץ. לכן חשוב, במיוחד עכשיו, לבחון את מידת המחויבות של המפלגות שאנחנו מצביעות אליהן לערכים של שוויון מגדרי, ולקרוא למועמדות ומועמדים ובהמשך לנבחרות ולנבחרים להציב את המאבק באלימות נגד נשים בראש סדר העדיפויות שלהן.ם ולהתחייב לאשר את אמנת איסטנבול וליישם בישראל את עקרונותיה.
ערב חג הפסח אנו מהרהרות במשפט מתוך ההגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הוא מדגיש עבורנו כי לכל אחת מאיתנו, כאשה, "יציאת מצרים" משלה וכי לבחירות שלנו ישנה משמעות לא רק עבורנו אלא גם עבור הדורות הבאים.
בברכת חג חירות שמח,
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת המרכז
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית המרכז
