עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן, בטור דעה, בישראל היום, על הצורך הדחוף בהגדרת סוגי ההתנהגויות שנחשבות אלימות במשפחה בחוק בישראל:
שבן הזוג של חגית מצלצל – היא חייבת לענות, לדווח על מיקומה ולעדכן מי נמצא איתה.
טל לא יכולה לצאת בלי שבעלה מצטרף ומפקח על הקניות.
יעל ניתקה קשר עם המשפחה המורחבת, כי בכל מפגש בן זוגה היה משפיל אותה לעיני כולם.
שלושתן הן קורבנות של "שליטה בכפייה" (Coercive control), התנהגות שמטרתה "לשלוט" בבני משפחה, לשלול ממנו חופש ולהפוך אותו לתלותי, שבוי בקשר.
מדובר בהתנהגות שהיא השורש למופעים הקשים ביותר של האלימות, אך היא נפקדת מספר החוקים בישראל כחלק מההגדרה של אלימות במשפחה. גם לא ניתן למצוא בחוק התייחסות לאלימות כלכלית, לאלימות רגשית או לכל התעללות מתמשכת.
למעשה, אין בישראל כל הגדרה חוקית לתופעה המורכבת של אלימות במשפחה.
הניסיון בעולם מראה שהאלימות צפויה להתגבר עם סיום המלחמה. זה הזמן לקבל אחריות ולפעול, קודם כל באמצעות חקיקה, כדי לייצר בישראל תשתית טובה ויעילה יותר למאבק באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה.
השבוע, בדיון של הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, תוצג הצעת חוק שמובילה יו"ר הוועדה, חה"כ פנינה תמנו-שטה, ונכתבה ע"י מרכז רקמן, המבקשת להרחיב את הגדרת סוגי ההתנהגויות שיחשבו אלימות במשפחה בחוק בישראל.
