לחשוב מחדש על איסור העיון בתיקי משפחה – מאמר של עו"ד קרן הורוביץ

מכמה הורים בשנה שולל בית המשפט אפוטרופסות על ילדיהם, מאילו סיבות?
האם סכומי המזונות הנפסקים בשנים האחרונות ירדו בעקבות פסיקת בג"צ בשנת 2017 כי הורים שזמני השהות שלהם עם הילדים שווים והינם בעלי הכנסה שווה, יחלקו שווה בשווה בנטל המזונות?
האם שופטים בהכרח מתחשבים בחזקת הגיל הרך או שפסיקתם חורגת ממנה?
 
במדינת ישראל 2020 לא ניתן לענות על השאלות הללו.
 
הסיבה – תיקי משפחה בישראל מתנהלים בדלתיים סגורות וחל עליהם איסור פרסום. כתוצאה מכך מרבית פסקי הדין אינם מובאים כלל לידיעת הציבור. לפני עשור בחרה הנהלת בתי המשפט להכיל את האיסור לקבלת היתר עיון בתיקים גם על חוקרים מן האקדמיה ובכך נחסמה לחלוטין האפשרות לבצע מחקר אקדמי מקיף בתחום דיני המשפחה בארץ.

לצערנו, בדיון שהתקיים בסוף החודש שעבר, בעתירה בה ייצגנו שלושה חוקרים בכירים בתחום המשפחה, פרופ׳ סילביה פוגל-ביז׳אווי, פרופ׳ צבי טריגר, וד״ר שרון שאקרג׳י, אישרר בג"צ את האיסור למרות שהרכב השופטים הסכים עם העותרים כי המצב כיום, בו כמעט ולא מתפרסמות החלטות של בתי-משפט לענייני משפחה בישראל, הינו בעייתי ביותר. השופטים אף אמרו כי קיימת בעיה תודעתית בקרב שופטי המשפחה, בניגוד לשופטי בתי משפט אחרים, ביחס לחשיבות הפרסום ולאינטרס הציבורי שבפרסום.
את העותרים ייצגו עו"ד אבישג עוזרד ועו"ד שי זילברברג ממרכז רקמן.

עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן: "נוצרת מציאות שבה תחום משפטי שלם, תחום העוסק בדיני נפשות, מתנהל הרחק מאור השמש ללא כל ביקורת חיצונית – לא של האקדמיה ולא של הציבור ובשום פנים ואופן אין להשלים איתה".
 
 

לשיתוף:

דווקא עכשיו

דווקא עכשיו