בהיעדר פתרון מבית הדין הרבני נאלצה מסורבת גט לפנות לבית המשפט – שם קבלה פיצוי – 5000 ש"ח על כל חודש של סרבנות, סה"כ 800,000 ש"ח.
המקרה:
בעלה של א' מסרב לתת לה גט כבר למעלה מארבע עשר שנים חרף פסק דין שהורה שחייב הוא לעשות כן. ברבות השנים נשלח הבעל למאסר בשל סרובו זה, אך שוחרר משם עקב מצבו הבריאותי ומבלי שסודר גט בין הצדדים.
מאז שחרורו הוא ממשיך ומעלה טענות ובקשות שונות בפני בית הדין בכדי להצדיק את סרבנותו. בדיון האחרון, למשל, ביקש לפתע לחזור לחיות ביחד עם אשתו וטען כי יביא לה חום ואהבה, חרף הפירוד הממושך.
נראה שלבית הדין אזלו האמצעים לכפות את ההחלטה שנתנה על חיוב בגט מכיוון שהדיונים נמשכים ונמשכים וגט אין.
תביעת נזיקין:
מתוך מחשבה על עתידה הכלכלי קיבלה א' (אשה חרדית) החלטה להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט בכדי שתקבל לפחות פיצוי כלכלי משמעותי על סרבנות הגט ממנה היא סובלת משך שנים ארוכות, המונעת ממנה להשתחרר מבעלה כמו גם להיכנס למערכת זוגית אחרת.
מה פסק בית המשפט:
לאחר שני דיונים ארוכים בית המשפט פסק שהיא תקבל 5000 ₪ פיצוי על כל חודש של סרבנות גט, מאז הפסיקה הראשונה של ביה"ד לחייב גט, סה"כ סכום הפיצוי מגיע כיום לקרוב ל – 800,000 ₪.
לצערנו, אין לסיפור סוף טוב, בתי הדין לא הצליחו לעזור לא' להשיג את חירותה והיא נותרה מסורבת גט. אל מול חוסר היכולת של בתי הדין היא כן הצליחה להחזיר לעצמה חלק מהשליטה על חייה ועל עתידה הכלכלי, כאשר בחרה לפנות לבית המשפט ולתבוע פיצוי כלכלי, וזה קיבל את תביעתה.
עו"ד שי זילברברג, מנהל תחום בתי דין רבניים, ייצג את האשה מטעם מרכז רקמן.
סיפורה של א' הוא תזכורת כואבת, במיוחד ערב חג הפסח, לכך שבתחום דיני המשפחה, חירותן של נשים בישראל, אינה מובנת מאליה.