מסורבות גט שימו לב – התיקון בחוק שצפוי לעבור היום בכנסת לא ממש מתקן ולא ממש משפר את מצבכן.
התייחסות שווה לנשים ולגברים בישראל בנושא סרבנות גט היא ניסיון לייצר שוויון מדומה ואפילו העמדת פנים. חוק שמאמץ את היחס הזה ללא מנגנון ביקורת אפקטיבי הוא חוק שמפלה נשים לרעה. זה בדיוק מה שצפוי לקרות בכנסת בהצבעה על הצעת החוק לתיקון חוק קיום פסקי דין של גירושין, המוכר גם כחוק הסנקציות כנגד סרבני גט.
הצעת החוק נועדה להקל על מסורבות גט ולסייע להן על ידי הוספת סמכות להטלת סנקציות נוספות על סרבני גט. אבל, וזה אבל גדול – במהלך הדיונים על החוק עלתה הצעה למחוק את מנגנון הביקורת הקיים כיום לגבי מקרים של נשים סרבניות גט, מנגנון שמצריך אישור להטלת סנקציות על נשים על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. מנגנון ביקורת זה נועד לייצר הגנה על נשים מפני הטלת סנקציות מהירה מידי ובלתי מוצדקת.
חשוב לנו להדגיש – אין מקום לסרבנות גט, מצד גברים או מצד נשים.
ועכשיו נסביר – דיני הגירושין בישראל אינם שוויוניים. הם מאפשרים באופן מובנה מקרים של סחטנות גט, כלומר מקרים בהם אשה נדרשת לוותר על זכויותיה כדי לקנות את הגט שלה. בסיטואציה כל כך לא שוויונית הצד המופלה משפטית, הנשים, חייב לקבל הגנה עודפת, הגנה שתהיה שם גם עבור אישה שאין לה יכולת כספית להגיש ערעור על החלטה לא מוצדקת, הגנה שמעצם קיומה תשפיע על דיינים לנהוג בזהירות עוד לפני מתן ההחלטה. הגנה זאת ניתנה לנשים כאשר החוק חוקק ב 1994. ועכשיו היא נמחקת.
בלי מנגנון הביקורת הקיים בחוק, אשה שתסרב להיכנע לאותה סחטנות עלולה להיחשב סרבנית גט בעצמה ולספוג סנקציות חמורות. מידת הזהירות של הדיינים כלפי נשים תפחת.
אנו קוראות לחברי הכנסת לקבל את הסתייגותו של חה"כ גלעד קריב, ולא לבטל את מנגנון הביקורת הקבוע בסעיף 1(ג) לחוק. דיני הגירושין בישראל אינם שוויוניים, ומאפשרים אפליה גלויה נגד נשים. הניסיון לבטל את מנגנון הביקורת הוא ניסיון ליצור סימטריה מדומה במקום שבו אין סימטריה בין הצדדים. הסרת מנגנון הביקורת עלולה לפגוע בנשים, שאינן סרבניות גט, אך שמסיבות כאלה ואחרות ייקבע בטעות שהן סרבניות גט ויוטלו עליהן סנקציות חמורות.
לקריאת נייר עמדה של מרכז רקמן ביחס להצעת החוק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של
גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023.
גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023.