תקנות אלו מאפשרות לבתי הדין לפתוח בהליכי בירור יהדות כנגד צדדים שלישיים שכלל לא פנו לבית הדין ולהכניס את אותם צדדים שלישים ל"רשימות שחורות" של בתי הדין, ואף לשנות את סעיף הדת במרשם האוכלוסין של אותם אנשים.
כך לדוגמא התקנות מאפשרות במקרה שאדם השמיע במסגרת דיון בהליך גירושין טענה בעלמא כנגד יהדותה של בת זוגתו, לבקש מכלל בני משפחתה של בת הזוג להגיע לבירור אודות יהדותם. אם יסרבו להגיע יוכנסו לרשימת "טיעוני ברור יהדות" או לחילופין לרשימת "מעוכבי חיתון" וזאת מבלי שאי פעם בכלל פנו לקבל את שירותי בית הדין הרבני.
אנו סבורות שבהתנהלות זו יש משום חריגה מהסמכות שניתנה לבתי הדין וכן התנהלות זו פוגעת בזכויות יסוד כגון הזכות לפרטיות, לכבוד, לאוטונומיה וחופש מדת של אותם אנשים.
לכתבה בנושא באתר "הארץ", לחצו כאן.
