האם על אדם לספר לבת/בן זוגו על עברו המיני? על מערכות יחסים קודמות? אמונות ומנהגים דתיים? דעות פוליטיות? מצב בריאותי? עבר פלילי?
האם בת/בן בזוג שנפגעו, לטענתם, מחוסר הגילוי, זכאים לפיצוי?
איפה עובר הגבול בין פגיעה רגשית לבין נזק בגינו ניתן לתבוע את בן/בת הזוג שהסתירו מידע? או, במילים אחרות – באיזו מידה ניתן להחיל דיני נזיקין בתוך המסגרת המשפחתית?
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן:
"עירוב של דיני נזיקין בדיני משפחה דורש זהירות מיוחדת כי יש כאן חשש שהדיון המשפטי יגלוש לדיון טהרני על 'מוסריות המשפחה', עם זאת, ברור שהמשפט אינו נעצר בפתח הבית. אם הוא היה עושה זאת, אפילו קורבן של אלימות במשפחה לא יכול היה לקבל פיצוי על העוול שנעשה לו.
בית המשפט העליון סיפק שני תנאים שיעזרו להכריע אם ניתן להחיל את דיני הנזיקין בתוך התא המשפחתי: ראשית, האם ההתנהגות שבגינה מוגשת התביעה אסורה לפי הדין הפלילי, ושנית, האם להתנהגות יש משמעות מחוץ להגדרה של מוסד הנישואים. לרומן, לדוגמה, אין משמעות מחוץ למוסד הנישואים, ואילו אלימות בין בני זוג עומדת בפני עצמה כעבירה על החוק".
