בית המשפט העליון קיבל את העתירה של מרכז רקמן, ביטל פסיקה של בית הדין הרבני הגדול וקבע שוב :
אין לערב בין נאמנות מינית בין בני זוג לבין חלוקת הרכוש בעת פרידה
בית המשפט, בהחלטתו אשר פורסמה היום, מחזק בזאת פסיקה קודמת שניתנה בהרכב מורחב ומבהיר כי חלוקת רכוש בין בני זוג בעת פרידה תעשה בהתעלם משיקולי אשם, ולרבות אשם מיני, ורק לפי הדין האזרחי אשר חל גם על בתי הדין. מרכז רקמן, אשר הגיש את העתירה לבית המשפט העליון וייצג את האשה, יחד עם עוה"ד ענת לביא אזולאי, מברך על ההחלטה.
רקע:
בית הדין הגדול קיבל את טענת האיש על אי נאמנות מינית מצד האשה, אשר התרחשה לטענתו כעשור לפני הפרידה. כתוצאה מכך נקבע על ידי בית הדין שיש להקדים את מועד הקרע (המועד ממנו יחולק הרכוש) בין בני הזוג בעשר שנים לפני הפרידה, וכי ממועד זה תהיה האשה זכאית לחלק מופחת מהרכוש המשותף ומן הזכויות הסוציאליות המגיעות לה (20% בלבד ולא 50%).
בעתירה טען מרכז רקמן כי אין כל הצדקה משפטית להקדמת מועד הקרע, וכתוצאה מכך להענשת האשה. לפי חוק יחסי ממון, החל במקרה זה, אין לתת מקום כלשהו לשאלת האשם בפירוק הקשר. החוק האזרחי מנתק זיקה בין התנהגות הצדדים ומעשיהם לבין חלוקת הרכוש. לפיכך, ומכיוון שעולה כי עניין הנאמנות המינית הוא הבסיס הבלעדי לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, עתרה האישה, באמצעות מרכז רקמן, לבית המשפט העליון כנגדו.
בית המשפט קיבל את העתירה והורה על בטלותו של פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול וקבע כי אין לגרוע מחלקה הכלכלי של האשה בשל טענה בדבר נאמנותה המינית.
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן:
"החלטת בית המשפט היום מעבירה מסר חד וברור לבתי הדין על חובתם לפסוק בהתאם לדין האזרחי ולהלכות שנקבעו בבית המשפט העליון בענייני רכוש. אין בשום פנים ואופן להסכים עם מציאות בה זכויות נשים תהיינה קשורות בטענות על התנהלות אינטימית. אנו חוזרות וקוראות כי הגיעה העת להוציא את ענייני הרכוש מבתי הדין הרבניים ובכך להבטיח כי בעלות דין יקבלו את הזכויות המגיעות להן".
עו"ד שי זילברברג, אשר ייצג את האישה מטעם מרכז רקמן:
"זו הפעם השלישית בה מרכז רקמן ייצג בעתירות אשר עסקו בהענשת נשים, בבית הדין הרבני, בגין טענות לאי נאמנות מינית. אנו תקווה כי לא תהיה פעם רביעית וכי הלכות בית המשפט העליון ייושמו נכונה גם בין כותלי בית הדין הרבני".
