לאחרונה, ישנה עלייה במספר הפניות לקו הייעוץ המשפטי לנשים בדיני משפחה של מרכז רקמן, בנושא "התעמרות משפטית" או "אלימות משפטית". כלומר – טענות על הגשת תביעות, ללא הרף וללא סיבה מוצדקת אלא רק כדי ל"התעמר" או ל"התעלל משפטית" באחד הצדדים.
חשוב להסביר:
בתיקים בדיני משפחה בכלל, ובתיקי גירושין בפרט, במיוחד כאשר הסכסוך מסלים, ישנו בדר"כ מספר רב של תביעות. לא כל מקרה כזה הוא "התעללות משפטית".
מתי ניתן לטעון ל"התעמרות משפטית" או ל"בעל דין טורדן"?
במקרים של הגשת תביעות רבות, חוזרות ונשנות, בתדירות גבוהה, ובמיוחד בנושאים שכבר הוכרעו בתיק מבלי שיש שינוי נסיבות מהותי. כאשר נדמה שפעמים רבות מטרת ניהול ההליך הינה הכבדה והטרדה של הצד שכנגד, בגין הצורך להוכיח פעם אחר פעם כי מדובר בנושא שעניינו כבר הוכרע.
מקרה של התעמרות משפטית יכול להיות לדוגמא: בתיק העוסק בהסדרי שהות הילדים בין ההורים קבע בית המשפט שיש לדחות תביעה של אחד ההורים. ההורה מגיש שוב ושוב את אותה התביעה בשינויים קלים או בטענה לגילוי ראיה חדשה (שאינה קיימת) תוך יצירת שרשורים בלתי נגמרים של הליכים משפטיים (למשל, הגשת בקשה לפטור מאגרה, ערעור על החלטה של אי מתן פטור מאגרה, בקשה לפסילת גורמים שיפוטיים וכיו"ב).
5 כלים משפטיים להתמודד עם התופעה:
ניתן לבקש מבית המשפט –
- למחוק על הסף תביעה כאשר "מכתב התביעה עולה כי… היא טרדנית או קנטרנית" (תקנה 41(א)(2) לסדר הדין האזרחי תשע"ט-2018).
- לפסוק הוצאות בשיעור גבוה לטובת בעל הדין שכנגד, וכן גם לאוצר המדינה (תקנות 151(ג) ו-156).
- לדרוש הפקדת הוצאות מראש – ככלל בהליך המתנהל בערכאה ראשונה אין צורך להבטיח מראש את הוצאות הצד השני מתוך הנחה שמרגע שיפסקו הוצאות משפט, הצד השני יישא בהן במועדן. אולם, תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות להורות על הפקדת הוצאות המשפט מראש, ובמיוחד במקרה בו מדובר בבעל דין טורדן שלא שילם הוצאות שנפסקו נגדו בעבר. אם ההוצאות לא יפקדו תמחק התביעה מבלי הצורך לבררה (ראו תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי,).
- להוציא צו מניעה אישי כנגד בעל דין האוסר עליו לפתוח בהליך משפטי, כמו גם צו המורה למזכירות בית המשפט לא לקבל תביעות או בקשות באותם העניינים שכבר הוכרעו.
- במקרה שנגרם נזק – ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם על בסיס דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט ולחילופין מכוח עילת הרשלנות (עילת הנזיקין המדויקת שנויה במחלוקת בפסיקה). אין הכוונה לנזק בגין תשלום שכר הטרחה לבא כוח הנתבע.
- חשוב גם להזכיר את תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, המרחפות כהנחיה כללית בנושא – "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו".
לסיכום – "התעמרות משפטית" היא תופעה פסולה העושה שימוש לרעה במערכת המשפטית. עם זאת, חשוב להבחין בינה לבין תיק גירושין/משפחה מורכב שיש בו מספר רב של תביעות בכלל זה מזונות, רכוש, הסדרי שהות, גירושין ובקשות ביניים הקשורות בהן. במקרה שאכן מדובר ב"התעמרות" אנחנו מציעות לנקוט באחד (או יותר) מהכלים המשפטיים שהוזכרו כדי לשאוף לקיים דיון ענייני ויעיל ככל הניתן.
