ביום שני ה-27/10/15 קבע קיבל בג"צ את העתירה בתיק 787/14 תוך שהוא פוסק הוצאות לעותרים. העותרים אשר יוצגו על ידי עו"ד שלי פיירשטיין טייאר, עו"ד שלומית בקרמן אפרתי בשיתוף עם עו"ד קרן הורביץ ועו"ד שי זליברברג ממרכז רקמן ביקשו מבית המשפט לקבוע כי בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו כאשר קבע כי בית הדין הרבני הוא אשר מסומך לדון בתביעת מזונות הילדים.
בית המשפט קיבל את עמדת העותרים וקבע כי בנסיבות המקרה כריכת הבעל את עניין מזונות הילדים לתביעת הגירושין שהוגשה בבית הדין הרבני לא עמדה במבחני הכריכה (כנות תביעת הגירושין, כנות הכריכה וכריכה שנעשתה כדין) ולפיכך הסמכות לדון בעניין המזונות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
נקבע כי תביעת הגירושין שהגיש הבעל לא הייתה תביעה כנה לאור כך שבפועל סירב להתגרש והעמיד תנאים "שונים ומשונים" כלשון בית המשפט. בית המשפט קבע שהכריכה עצמה לא הייתה כנה לאור הסכום הנמוך באופן יוצא דופן שהציע הבעל לשלם כחלק מתביעתו. עוד נקבע כי העובדה שהבעל בחר לא לשלם את המזונות כפי שנפסקו על ידי בית הדין הרבני עד למתן ההכרעה בבג"צ מדגישה את חוסר כנות הכריכה.
קביעה חשובה נוספת שניתנה בפסק הדין הינה כי לא ניתן לראות באישה הממלאת טופס סטנדרטי בו היא מבקשת מזונות כחלק מתביעת גירושין, כשהיא אינה מיוצגת, כמי שנתכוונה לכרוך את עניין המזונות בתביעתה. בית המשפט מכנה זו "כריכה נטולת תוקף".
אנו תקווה כי קביעתו של בית המשפט כי אין כנות במקום בו יש סרבנות גט וסרבנות לתשלום מזונות תוביל לצמצום המקרים בהם סרבנים מנצלים את מערכות המשפט לצורך סחטנות בהליכי גרושין.