
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים: הגיע הזמן לשינוי
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם

ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם

אתמול (27.4.26), לראשונה בישראל, נשים נבחנו במבחני הרבנות הראשית.מה בעצם קרה?במשך שנים, נשים שלמדו הלכה נחסמו מלגשת לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית – עד שבג״ץ

אנחנו מתרגשות וגאות לברך את פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, שגם האוניברסיטה הפתוחה בחרה להעניק לה תואר דוקטור לשם כבוד השנה. בנימוקי הוועדה

פסיקה תקדימית בדיני משפחה – השבוע (23.3.26) קבע בית המשפט העליון (בע"ם 48399-09-24) , ברוב דעות ( השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר כנגד דעתו החולקת

בצל המלחמה – הכנסת מקדמת מדינת הלכה.הלילה, בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה בכמה חזיתות, הצביעה הכנסת ואשרה, בקריאה שניה ושלישית, את הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי

"במלחמה אנחנו זולגים למצב של אפרטהייד מגדרי" אומרת פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן. בראיון שפורסם בכלכליסט היא מציגה תמונת

סגן נשיא ביהמ"ש למשפחה בנצרת, אסף זגורי, קרא בפסיקתו להפחתת דמי המזונות במקרים בהם הורה גרוש טוען שההורה השני 'מסית' את הילדים כנגדו – גם אם ישנן טענות לאלימות. מרכז רקמן: "פסק הדין מציג את הכלי של ביטול או הפחתת מזונות כסנקציה ענישתית ומניעתית כנגד הורה מנכר, אך ברור כי

עוד שנה קשה עברה על נשים בבתי הדין הרבניים. באוקטובר 2019 בית דין רבני אזורי הורה להעביר ילדים מחזקת אמם וביטל את הסדרי הראייה עמה רק מן הטעם שזו הפסיקה לשמור מצוות, אף על פי שהאב הורשע בעבירות אלימות, ובספטמבר 2019 קבע בית הדין הרבני הגדול כי בשל בגידה מתמשכת

"… לפי תיאוריות מסוימות, עם התגלות תפקידו של הזכר בתהליך הרבייה, אבדו הנשים את מעמדן הרם כמי שיוצרות לבדן את החיים והצורך להבטיח את המשכיות השושלת הזכרית הוא שהביא לשעבודן…לאורך כל אותן אלפי השנים התפתחו מערכות המשפט בדרך ששירתה את שעבודן של הנשים לבעליהן והבטיחה את שליטת הבעלים עליהן. נשים

אנחנו גאות להיות אחד מהארגונים המובילים למען קידום מעמד האשה שזכו במענק של קרן הדסה לשוויון מגדרי בישראל. תודה מקרב לב על התמיכה הנדיבה שתאפשר לנו להמשיך לפעול נגד אפליה מגדרית בתחום דיני המשפחה ולמען קידום נשים לעמדות מנהיגות. לקריאה נוספת.

שמונה שנים ניהלה רוזה גינצברג מאבק בשלטונות המנדט הבריטי על הזכות לשמש עורכת דין בא"י. ביום 15.2.1930 עתירתה התקבלה. מה שמעניין הוא אופי ההנמקה המשפטית – השופטים בחרו להתמקד בשאלת מעמד וזכויות האשה וממנה להשליך על השאלה, הפורמלית לכאורה, האם אשה היא בכלל אדם. השופט חיאט חותם את פסק הדין

הרצאתה של פרופ' רות הלפרין קדרי בפני International Beit Din – המו"מ על גירושין בבתי הדין הרבניים נעשה בכפוף לחוק היהודי – חוק אשר מפלה לרעה נשים ומשפיע על יחסי הכח בינן לבין גברים בבואם להתגרש. מציאות זו, בה הבעל לא צריך את הגירושין באופן נואש כמו האשה ויכול פשוט