
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים: הגיע הזמן לשינוי
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם

ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם

אתמול (27.4.26), לראשונה בישראל, נשים נבחנו במבחני הרבנות הראשית.מה בעצם קרה?במשך שנים, נשים שלמדו הלכה נחסמו מלגשת לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית – עד שבג״ץ

אנחנו מתרגשות וגאות לברך את פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, שגם האוניברסיטה הפתוחה בחרה להעניק לה תואר דוקטור לשם כבוד השנה. בנימוקי הוועדה

פסיקה תקדימית בדיני משפחה – השבוע (23.3.26) קבע בית המשפט העליון (בע"ם 48399-09-24) , ברוב דעות ( השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר כנגד דעתו החולקת

בצל המלחמה – הכנסת מקדמת מדינת הלכה.הלילה, בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה בכמה חזיתות, הצביעה הכנסת ואשרה, בקריאה שניה ושלישית, את הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי

"במלחמה אנחנו זולגים למצב של אפרטהייד מגדרי" אומרת פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן. בראיון שפורסם בכלכליסט היא מציגה תמונת

ביום 3.12.2019 הגשנו עתירה בשם פרופ' צבי טריגר, פרופ' סילביה פוגל ביז'אוי וד"ר שרון שקרג'י נגד מדיניותו של מנהל בתי המשפט, שלא להעניק לחוקרים היתר עיון כללי בתיקי בית משפט שנדונים בדלתיים סגורות, ובכלל זה, תיקי משפחה. על פי המצב החוקי בישראל, ענייני משפחה מתנהלים ככלל, בדלתיים סגורות ותחת צו

קהילות שלמות בישראל מדירות נשים מהאפשרות לקחת חלק בהנהגה. המדינה אפשרה באופן רשמי התמודדות בבחירות של רשימות שבתקנון שלהן מופיעה מגבלת השתתפותן של נשים כחברות מפלגה ומועמדות לכנסת. רק השנה הסתיימו שתי עתירות נגד אגודת ישראל וש"ס בשינוי תקנון פורמלי שאסר כניסה של נשים למפלגות, שינוי שהיה מהשפה ולחוץ. אף

שמחות להזמין אתכן/ם לכנס "המאבק על הקול: מאה שנות אקטיביזם למען שוויון זכויות נשים בישראל"הכנס יתקיים ביום רביעי, 11 בדצמבר 2019, בין השעות 10:00-19:30, באוניברסיטת בר-אילן הכניסה חופשית, בהרשמה מראש. להרשמה: טופס הרשמה לכנס "המאבק על הקול"

פסקי דין רבניים בנושאי משפחה לגיליון המלא: הדין והדיין, גיליון 52, תשרי תש"פ, אוקטובר 2019

ביום 15.9.2019, נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, המהווה רפורמה בתחום חדלות הפירעון ומחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה. בעקבות שינוי שהציע מרכז רקמן לקידום מעמד האשה במהלך הדיונים על הצעת החוק, תוקן במסגרת החוק החדש עוול ארוך שנים כלפי נשים וילדים הזכאים למזונות. על פי החוק הישן, מרגע ההכרזה על החייב

בתגובה לפסיקת בית הדין הרבני להעביר ילדים מחזקת אמם ולבטל את הסדרי הראייה איתה מכיוון שהפסיקה לשמור מצוות אומרת עו"ד קרן הורוביץ מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האשה: "קיימת מגמה מדאיגה בבתי הדין של התעלמות מפסיקת בית המשפט העליון שמורה כי אין מקום להכניס שיקולים דתיים בעת דיון על טובת