מכתב תודה מרגש למרכז רקמן: "הארתם לי את הדרך ברגעים החשוכים".

גילית ונשות רקמן היקרות,

ברצוני להודות על הסיוע הכל כך חשוב וכה משמעותי שקיבלתי.

בזמן שהגעתי למרכז רקמן הייתי חסרת אונים וחשתי אובדן דרך. הרגשתי כל כך לבד, הייתי זקוקה לשתף מישהו.

כבר במענה הטלפוני הראשון גילית, הארת אלי פנים. הרגשתי שיש מי שמאמין לי. שיש מי שמבין אותי. היתה לי הקלה כבר אז.

הליווי הטלפוני שהצעת לי נתן לי הרגשה שאני כבר לא לבד.

תודה לך גילית, ותודה לכל מי שמאחורי הקלעים.

תבורכו על העשיה החשובה והמשמעותית כל כך.

מאחלת לכן שתמשיכו להיות נקודת אור המחוללת מפנה.

והלוואי ואף אחת לא תצטרך.

ולך ציפי מייבסקי היקרה,

התחלתי את השיחות איתך כשהייתי בתחושה של ייאוש, הרגשתי שאין מוצא.

במהלך השיחות הרגשתי שאת מקשיבה מתוך רצון טוב לעזור. ידעתי כל הזמן שמישהי לצידי. ואני כבר לא לבד.

בתבונה וברגישות ליבך תוך החוויות הקשות בהן שיתפתי אותך, לפעמים בסערת נפש. נתת את מלוא המקום לרגשות שעלו בי. זה כל כך היה נצרך באותה עת.

מעבר לכך, את ידעת לכוון לדרך פעולה נכונה להשגת המטרה. במהלך השיחות חוויתי עליות וירידות, את ידעת לשים את האצבע לאורך כל הדרך על החוזקה שלי,

ובכך עודדת אותי להמשיך להיות חזקה. לשמור על הקיים, ולהמשיך לבנות את מה שאני ראויה לו. כיום אני מרגישה הרבה יותר מסוגלת. אמנם הדרך עוד לפני.. אבל אני כבר לא מטולטלת.

עשיתי שינוי גדול בתקופה קצרה. והכל התחיל מהידיעה שאני לא לבד.

אז תודה לך ציפי שתרמת מזמנך בעבורי. תודה שהקשבת, ותודה שנתת כח.

מאחלת לך שכל עמלך תמיד יישא פרי ותקבלי גם את לא פחות ממה שנתת.

בתודה ובהערכה,

א'