הרצאתה של פרופ' רות הלפרין-קדרי עוסקת באופן שבו מתמודדת מערכת המשפט עם פגיעה בקשר בין הורה לילד.ה ילדים (ניכור הורי) במסגרת פירוק הקשר בין ההורים:
"כאשר, בסמוך לגירושין, ילד או ילדה מסרבים לקשר עם אחד ההורים חשוב מאוד לבדוק בצורה מעמיקה מה הסיבה האמיתית לכך … קיים חוסר ידע של אבחנה מבדלת בין פגיעה בקשר הורה ילד שהיא תוצר של סכסכוך מול פגיעה בקשר הורה ילד שהיא תוצר של אלימות במשפחה." אומרת פרופ' הלפרין-קדרי.
"הדיוק באבחון הוא קריטי ולצערנו המציאות היום בארץ היא של:
- מחסור בהכשרות לגורמים המטפלים בנושא אלימות במשפחה
- מחסור בהכשרות בנושא חקירות ילדים
- מגמה של העדפת קשר בכל מחיר, גם כאשר קיימת אלימות
- מינוי מומחים שהם גם מטפלים
- אמהות נתונות בסכנה שאם תדווחנה על אלימות הן יואשמו בהסתה ועלולות לאבד משמורת – אם לא תדווחנה, הן עלולות להיות מואשמות שהן מפקירות אותם.
נכון, קיימים מקרים של הסתה כנגד אחד ההורים, עם זאת , הנטייה הקיימת להעדיף קשר עם שני ההורים בכל מחיר ולמהר ולמנות מומחה ל"ניכור הורי" היא מסוכנת. חובה לבדוק לעומק טענות על אלימות ולמנות לשם כך אנשי מקצוע המתמחים באלימות במשפחה".
את הדברים אמרה פרופ' הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, בהרצאה :
ניכור, או הסתה, או השתקה? כשלון מערכת המשפט עם כשלון קשר הורה -ילד
ההרצאה הועברה כחלק מסדרה שערך מכון חרוב בנושא :
מהסתה להשתקה – התמודדות מערכתית עם פגיעה בילדים
