במסגרת כתבה ב- ״שבתון״ לרגל יום האשה הבינלאומי ראיינו את פרופ׳ רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן וסגנית יו״ר ועדת האו״ם לביעור אפליה נגד נשים, על הסוגיות הבוערות של מעמד הנשים בארץ ובעולם ודעתה על תפקיד הדת בנושא.
״הבעיה של עגונות ומסורבות גט ייחודית לישראל ולא קיימת בשום מדינה אחרת בעולם המערבי, במקום שיש בו נישואין וגירושין אזרחיים. זו לא בעיה רק של נשים יהודיות… בכל הפרמטרים האחרים, בכלליות, המצב שלנו ממוצע. אפשר להגיד לשבחנו שיש לנו הסדרים חקיקתיים מתקדמים בכמה תחומים, יותר מאשר במדינות אחרות, אבל יש לנו קושי גדול מאוד ביישום ובאכיפה שלהם..״
כמו כן,
״הניסיונות האחרונים לבטל את חזקת הגיל הרך, מקוממים… התביעה שכותרתה ׳שוויון׳- רחוקה מכך שנות אור, משום שאין שוויון: לא בשלב הגירושין, שנשלטים ע״י דין דתי מפלה, ולא ברמה ההשתכרות של נשים וגברים- בפערים של 30-40%…״
עוד מסבירה פרופ׳ הלפרין-קדרי,
״הדרת נשים בישראל מהמרחבים הציבוריים- בין אם זה באוטובוסים, במדרכות, בכנסים ציבוריים, בשאלה של השתתפות נשים כדוברות, שרות או מבצעות, שאלת שירות נשים בצה״ל, הלימודים הנפרדים באקדמיה ומרצות שלא יכולות ללמד גברים וכן הלאה, כולם בשם הדת… התביעה שהמרחב הציבורי יתאים את עצמו לתפיסות ולצרכים של האוכלוסייה החרדית לא הגיונית. ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כוללת שוויון בין כל בני האדם- נשים וגברים כאחד״.
מתוך מגזין ״שבתון״, גיליון 864. לקריאת הכתבה המלאה (ע״מ 50-53) לחץ כאן
