גיליון 71, פברואר 2025, של "הדין והדיין" פסקי דין רבניים בענייני משפחה, בהוצאת מרכז רקמן, יצא לאור.
רובו של הגיליון הנוכחי מוקדש לפסקי דין העוסקים במזונות ילדים. הסיבה לכך היא התיקון לסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים שהתקבל בנובמבר האחרון, ואשר נועד להבהיר כי לבית הדין קיימת סמכות לדון בנושא זה גם ללא הסכמת שני ההורים. תיקון זה נועד כמובן לעקוף את פסיקות העליון השונות )ובפרט האחרונה שבהן: בג"ץ 15988/2 (שקבעו כי לבית הדין לא קיימת סמכות כזו, וכפי שניתן לראות בהרחבה בדברי ההסבר לתיקון. יש לציין כי הרכבים רבים בבתי הדין לא נמנעו מלדון בנושא גם ללא הסכמה, עוד טרם שנחקק התיקון, כפי שניתן לראות למשל בפסק דין מס' 3 בגיליון זה. הרב אוריאל אליהו באחד מפסקי דינו שניתנו טרם התקבל התיקון (תיק ,1514110/6 פורסם במאגרים) הסביר בפשטות כי הוא מתעלם מהוראות בג"ץ בעניין סמכות בתי הדין משום שהן מנוגדות ללשון החוק, "והחלטתו אינה בתוקף והינה מאוינת (VOID). ומשכך, אינה מחייבת את ביה"ד, וביה"ד רשאי ע"פ החוק להתעלם מהחלטת בג"ץ ולפסוק דמי מזונות שנכרכו כדין". לאחרונה אף הבהיר ביה"ד הגדול (תיק ,1418063/2 פורסם במאגרים) כי שגה בי"ד אזורי שקבע טרם התיקון כי אין לו סמכות לדון במזונות ילדים, וכי סמכותו של ביה"ד מתקיימת גם בתיקים שנפתחו לפני קבלת התיקון. התיקון נחקק כהוראת שעה לשנתיים. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שטרם הוגשו מסקנותיה של הוועדה בראשות נשיא בית הדין הגדול. ועדה אשר הוקמה כדי לבחון את מכלול סוגיית מזונות הילדים וחבות הוריהם על רקע השינויים החברתיים שחלו בשנים האחרונות, ואשר הייתה אמורה למסור את מסקנותיה עד לראש השנה תשפ"ו. כתב המינוי קובע כי מטרת הועדה היא להביא ליצירת אחידות בפסיקת המזונות באמצעות הפיכת מסקנותיה, לאחר דיון במועצת הרבנות הראשית שיכלול גם את דייני ביה"ד הגדול, לבעלות "תוקף הלכתי בדומה לתקנת הרבנות הראשית משנת התש"ד". האם היוזמה הזו תצליח? מותר להיות ספקנים, וזאת בעיקר בשל העובדה שגם ביחס לתקפן של תקנות תש"ד ופרשנותן אין אחידות דעים בקרב הדיינים. על כך העידה החלטה קודמת של הרבנות הראשית משנת 2015 שקבעה "שאין ראוי להכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים שדנו בסוגיא העקרונית, האם התקנה מצד הדין או מדין צדקה, ועל כן שאלה זו נותרה בעינה, וכל דיין יכריע בעניין על פי שיקול דעתו". אכן, עיון קל בפסיקה מגלה עד כמה אין אחידות במדיניות בתי הדין בנושא המזונות, ובפרט בשאלת חיוב האם בהם. היבטים של מחלוקת זו מוצגים, למשל, בפסק דינו הנזכר לעיל של הרב אוריאל אליהו, אשר לדידו יתכן שהאם תחויב במזונות ילדים גם אם הם בני פחות משש, ואשר מאריך להסביר מדוע טועים הדיינים (הרבים) הסבורים שחיוב האב במזונות הוא לעולם גדול מחיובה של האם. גיליון זה שלפניכם מכיל תשעה פסקי דין העוסקים במגוון רחב של תחומים. כל פסקי הדין הם בעלי עניין רב, אולם ברצוני להסב את תשומת לב הקוראים לכמה נקודות עקרוניות שעולות בהם.
לקריאת גיליון 71 של הדין והדיין – פסקי דין רבניים בנושאי משפחה בהוצאת מרכז רקמן.
