הגברת מרוץ הסמכויות, החרפת סכסוך הגירושין בין בני הזוג ופגיעה בטובת הילדים –
זה מה עשוי לקרות אם תקודם הצעת החוק, המנוגדת לפסיקת בג"ץ, שתבהיר כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת ההורה השני.
אתמול אשרה ועדת שרים לענייני חקיקה את הצעת החוק, עוקפת בג"ץ, המבקשת להגדיר את סמכותו של בית הדין הרבני לדון ב "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד…לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נדרשת ולא רק כהשבת מזונות ילדים בין ההורים".
כיום קובע החוק כי לבית הדין הרבני יש סמכות שיפוט ייחודית לדון בעניין הכרוך בתביעת גירושים בין יהודים "לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
הפרשנות שנתן בית המשפט העליון לחוק היא שניתן לתבוע בבית הדין רק השבת מזונות בין ההורים. בניגוד לכך, בהצעת החוק המקודמת ע"י הקואליציה נכתב באופן מפורש שמטרתו להבהיר, כי בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בכל עניין כלכלי של הילדים, ולא רק בהשבת הוצאות בין ההורים.
שורה תחתונה – מירוץ הסמכויות מחמיר, לשתי ערכאות, אזרחית ודתית, נתנת הסמכות לדון במזונות ילדים.
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן:
"הדרך להסדרת סוגיית המזונות בישראל לא צריכה להיות באמצעות כפייה להתדיין בבתי הדין הרבניים. גם אם יש כאלה הסבורים כי בתי הדין נוטים לטובת הנשים, הדרך היא לחוקק חוק מזונות אזרחיים, שייצר ודאות ואחידות. קבלת הצעת חוק זו אך תוסיף לכאוס הקיים בעולם דיני המשפחה, תגביר את מרוץ הסמכויות בין בני הזוג, דבר אשר יוביל להחרפת הסכסוך בין בני הזוג המתגרשים, תוך פגיעה בטובת הילד".
