אמש התקבלה באוניברסיטת בר אילן החלטה מצערת: נשים לא הורשו לשיר בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה באוניברסיטה.
על אף שההחלטה התקבלה בדרך של מניעת כל שירה בטקס, אין בכך כדי לאיין את הפגיעה בעיקרון השוויון.
השופט דנציגר התבטא בנושא בעתירה שעסקה במניעת השמעת קולן של נשים בשידורי רדיו של תחנת רדיו חרדית: "בהדרת נשים יש גם כדי להשריש תפישה שלפיה החיים הציבוריים שייכים מטבעם "לגברים בלבד", וכפועל יוצא מכך כדי להנציח פערי מעמדות מגדריים והתנהגויות שמטבען הן מבזות, משפילות ומנמיכות נשים."
בתגובה להחלטה שלח מרכז רקמן פנייה לפרופ' מירי פאוסט, רקטור האוניברסיטה, בקריאה לשנות את ההחלטה החריגה, שאינה עולה בקנה אחד עם שורת גופים ותכניות של האוניברסיטה שהם מופת לקידום נשים ושוויון מגדרי.
גם המשנה ליועמ"ש דינה זילבר יצאה נגד האיסור על שירת נשים, והבהירה כי איסור כזה אינו חוקי. לכתבה על העניין בידיעות.
אך אפשר גם אחרת:
פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים ויו"ר הוועד המנהל של מרכז רקמן, יזם טקס זיכרון אלטרנטיבי שבו שרו נשים. בטקס השתתפה גם פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן.