החודש (יולי, 2021) קיימנו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן כנס לדיון נוסף בפסיקת בג"ץ בפרשה שנודעה בשם "פרשת הבגידה". הכנס התקיים ביוזמת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה ומרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי.
בדברי הפתיחה של הכנס טען עו"ד שי זילברברג, שייצג את האשה בבקשה לדיון הנוסף ובדיון עצמו (ביחד עם עו"ד עזי רז ועו"ד איל מנחם) כי פסק הדין מראה שהטענה שמירוץ הסמכויות כבר לא קיים היא שגויה. "הפרשה מוכיחה כי את סמכות בית הדין יש לאתגר בערכאה המתאימה ולא להגיע לעתירה לעליון אחרי שכבר יש פסק דין" אמר. עוד, הוא מציע, לפעול לפי תקיפה עקיפה ולהקפיד להעלות טענות מתוחכמות בנוגע לפתרון בעיות סמכות כדי לקדם את הדין האזרחי בסוגיות מן הסוג הזה.
בחלקו השני של הכנס הדגישה פרופ' רות הלפרין-קדרי כי בג"צ חייב היה להפעיל פיקוח שיפוטי על בית הדין מכיוון שאלמלא עשה כן היתה סכנה ברורה ומיידית של נסיגה מהלכת בבלי והשלמה עם פסיקה שמנוגדת לדין האזרחי. "חשוב להתעכב גם על הניסיון להיתמם ולהציג את עניין הנאמנות המינית כעובדתי גרידא – פסיקת ביה״ד הרבני הגדול הייתה הכל חוץ מקביעת עובדות יבשה ויישום טכני של הדין האזרחי שרק במקרה הגיעה לתוצאה שונה מזו שערכאה אזרחית (ובעצם גם ביה״ד הרבני האזורי) הייתה מגיעה אליה. אי-אפשר לנתק את מלאכת היישום של הדין האזרחי מגורם האשם הנטען כאן (כלומר – אי-הנאמנות המינית). זוהי שאלה של פרשנות הדין, שתמיד כרוכה בה גם עמדה ערכית-אידיאולוגית. וכאן צריך לומר את הדברים בקול צלול וברור, בדיוק כפי שהנשיאה חיות עשתה: הפרשנות, (ואני מוסיפה – הכורכת בחובה תמיד עמדה ערכית-אידיאולוגית), מסורה בידי המערכת האזרחית ולא הדתית!" אמרה.
מבחינת הניתוח הביקורתי פמיניסטי של פסק הדין, הוסיפה פרופ' הלפרין-קדרי כי "אי התערבות היא לעולם חיזוק החזק.ה והחלשת החלש.ה. יתכן ובשאלה הצרה של כניסה לנישואין עם דירה מההורים אין פערים מגדריים, אבל מי שבוודאי הרבה יותר זקוקה לחלוקת הנכס הזה בסוף הנישואין היא לרב האשה. לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי רק 20% מכלל האדמות בעולם מצויים בבעלות נשים.
גם בישראל, בה רוב המשפחות גרות בדירות שבבעלותן, שיעור הבעלות על דירות בקרב נשים גרושות נמוך משמעותית מן הממוצע, ועמד ב 2017 על 55% בעוד שבקרב כלל הציבור השיעור היה קרוב ל 70% (נתונים של ד״ר ענת הרבסט). גם הנחת "נייטרליות מגדרית" ביחס למשטור ההתנהגות המינית של בני הזוג (כפי שטוען השופט שטיין) היא מבחינת הולכת שולל. מספר המקרים שבהם טענה בדבר אי-נאמנות מינית מועלית נגד אשה, בין אם לשם ביסוס עילת גירושין נגדה, בין אם לשם הכרזה עליה כמורדת, בין אם לשם שלילת זכויותיה הכלכליות – היא לאין ערוך גבוהה יותר מאשר מספר המקרים שבהם טענה כזו מועלית נגד גבר.
עוד השתתפו בכנס: פרופ' דפנה הקר, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' שלי קרייצר-לוי, עו"ד יוסי מנדלסון, פרופ' עמיחי רדזינר, וד"ר רם ריבלין, הנחו את הכנס עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן ועו"ד אלעד קפלן, מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי.
