בימים הקרובים תעלה לדיון בוועדת שרים הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – מניעת פגיעה בקטין ע"י חשיפתו להורה אלים), התשפ"ב – 2021, (פ 2585/24). את ההצעה, שנוסחה במרכז רקמן, מובילות חה"כ נעמה לזימי, חה"כ מיכל רוזין וח"כים נוספים.
עו"ד קרן הורוביץ, מסבירה בטור דעה,שפורסם בעיתון הארץ , מדוע חייב בית המשפט להתחשב באלימות בעת קביעת הסדרי משמורת, להכיר בילדים החשופים אליה כנפגעי אלימות ולדאוג למוגנותם:
"המחקר האקדמי מצביע על כך שילדים החשופים לאלימות בבית, גם כשמדובר במקרי אלימות פחות קיצוניים, ובייחוד באלימות כלפי אחד מהוריהם, נפגעים ברמה הנפשית, ההתנהגותית, האמוציונלית, החברתית והקוגניטיבית, גם אם האלימות לא כוונה ישירות כלפיהם. הם סובלים מבידוד חברתי, מהתנהגויות תוקפניות ואנטי-חברתיות, חרדה, דיכאון, תגובות פוסט-טראומטיות ויכולות נמוכות בלימודים. נוסף על כך, המחקרים המראים באופן מובהק כי כאשר ישנה אלימות במשפחה כלפי אחד ההורים, קיימת לצידה אלימות גם כלפי הילדים בני אותה המשפחה ופעמים רבות גם הם קורבנות ישירים של ההורה האלים.
המציאות העולה מהשטח ומפסקי דין היא שבמקרים רבים, וחרף אלימות כלפי ההורה האחר של הקטין, גם כשזו מוכרת על-ידי רשויות החוק ושירותי הרווחה, זוכה ההורה האלים להסדרי שהות נרחבים ואפילו שוויוניים ללא כל פיקוח, ללא דרישה לתוכנית טיפולית, ותוך התעלמות מהדיווח על אלימות.
הכרה בילדות וילדים שהיו עדים לאלימות במשפחה כנפגעי אלימות כבר מקובלת במדינות רבות באירופה והיא אחד מעיקרי "אמנת איסטנבול" למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. אני קוראת לממשלה לאמץ ולעגן בחוק את העיקרון החשוב הזה גם כאן מוקדם ככל הניתן."
לקריאת המאמר של עו"ד קרן הורוביץ בנושא התחשבות באלימות בעת קביעת הסדרי משמורת.
