לאחרונה פרסם פרקליט המדינה, שי ניצן, הנחיה חדשה המסדירה את מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירה של נישואי קטינים.
מרכז רקמן מברך על ההנחיה החדשה, שמפרטת את ההשלכות השליליות הנגרמות מנישואי קטינים, ובכללן: הקושי לייחס החלטה אוטונומית מצד הקטין להיקשר בברית הנישואין, קיומה של אפשרות לכך שהנישואין נועדו לשרת תכליות זרות, וכן הקושי הכרוך בהתמודדות הקטינים עם המחויבות והאחריות שבניהול משפחה וגידול ילדים בגיל צעיר. בנוסף, היריון בגיל צעיר (שהוא במרבית המקרים הגורם לנישואי הקטינים) עלול לגרום נזק נפשי ופיזי לנערה ולתינוק.
לפי ההנחיה, הליכים פליליים יינקטו, בראש ובראשונה, כלפי מי שערך את הנישואין או סייע בעריכתם. זאת משום שהמשיאים את בני הזוג מאפשרים את קיום התופעה המזיקה של נישואי קטינים ותורמים תרומה מכרעת לביצוע העבירה, ומכאן שהרתעתם הכרחית לצורך מיגור התופעה. הדבר נכון גם כאשר מדובר בהורים או באפוטרופוסים של בני הזוג הנישאים, המאפשרים – ולעיתים אף מעודדים מטעמיהם שלהם – את קיום הנישואין.
עוד קובעת ההנחיה כי העמדה לדין של בני הזוג הנישאים תיעשה תוך אבחנה בין בן-הזוג הקטין, נגדו לא יוגש כתב אישום, לבין בן-הזוג הבגיר, שככלל יש מקום לשקול להעמידו לדין ובלבד שפער הגילאים בינו לבין הקטין שנשא עולה על שנתיים. מטבע הדברים, נאמר בהנחיה, ככל שפער הגילאים בינו לבין הקטין גדול יותר – תגדל הנטייה להעמידו לדין.
כזכור, מרכז רקמן קרא להגברת האכיפה בנושא.
בכנס שדרות לחברה, שנערך בכנסת בתאריך 23.11.15, חשף מרכז רקמן את דוח מס' 2 של פרויקט פא"י: חוק גיל הנישואין. הדו"ח קרא לתוכנית ממשלתית בינמשרדית לטובת מיגור התופעה.
דוח פא"י גיל הנישואין כולל חומר רקע נרחב על התופעה, וכן מסקנות על בסיס הנעשה בעולם בתחום של מניעת נישואי קטינות וקטינים.
