"הפתרון האמיתי יהיה על ידי רפורמה בדיני המעמד האישי בישראל. רפורמה שתיתן סיכוי למשפחות המתגרשות בישראל לחצות שלב זה בצורה הטובה ביותר. כזו שלא תעדיף
בפעילות היומיומית החשובה של מרכז רקמן שותפות נשים רבות ונהדרות. היום אנחנו רוצים להכיר לכם את אחת מהמתנדבות הוותיקות שמתנדבות המרכז, אורנה נחמני ארזי. אורנה
הצעת החוק עלתה ביום ראשון לדיון בוועדת שרים לחקיקה, אך נדחתה עקב חוסר הסכמה בקואליציה. הצעת החוק החדשה קובעת את שינוי דמי המזונות בהתאם להמלצות
במצב הקיים, אם שני בני הזוג זכאים להבטחת הכנסה, כל הסכום יגיע אל הם בר ויהיה בשליטתו. ד"ר שאול דיברה על ההכרח להעביר את הסכום
בדבריה התייחסה עו"ד הורוביץ לפערים בין הנתונים בדו"ח ועדת שיפמן ובין המציאות. ראשית, סכומי הוצאות גידול ילד המפורטים בדוח הוועדה נמוכים משמעותית מהסכומים שנפסקים היום
ביום 17.1.2017 יתקיים באוניברסיטת בר אילן הכנס השנתי ה-14 לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל, בנושא: בין משפחה לירושה: על הממשק שבין דיני המשפחה לדיני הירושה.
אנו מברכים את חברת אינטל על חשיבה מקדמת שוויון אמתי במשפחה ובעבודה. נשמח לשיתופי פעולה פוריים כאלה גם עם חברות נוספות.
ב-9.12 השתתפו פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן, וד"ר גלית שאול, מנ"כלית המרכז, באירוע השקה לרגל הופעת ספרה החדש של קרול גיליגן – "להצטרף להתנגדות". קרול גיליגן, פמיניסטית אמריקאית, פסיכולוגית ופילוסופית של המוסר, ידועה בעיקר בשל התאוריה שיצרה בנוגע לקהילה מוסרית ומערכות יחסים מוסריות. היא נחשבת מייסדת זרם הפמיניזם
"בתור שופטת אני אומרת לך שהיו מעט מאוד ערעורים על משמורת. רוב הערעורים היו על רכוש, ולדעתי ביטול חזקת הגיל הרך קשור גם הוא לרכוש יותר מאשר למשמורת… ומי הסובל העיקרי מכך? הילדים, כי המזונות הם בשבילם," אומרת השופטת רוטלוי, ומוסיפה שתי חלופות אפשריות לחזקה הקיימת: חזקת ההורה המטפל, והורדת
במפגש, שנערך באוניברסיטת בר-אילן בחסות האיחוד האירופי, דנו באתגרים המשותפים לנשים ישראליות ולנשים פלסטיניות, במטרה לשפר את שיתוף הכלים והרעיונות בתמיכה בכלל הנשים. במפגש מנחות קבוצות התמיכה הישראלית והפלסטינית; ניתנה הרצאת אורח של נבילה אספניולי המייסדת והעומדת בראש מרכז אלטופולה בנצרת; ונערכו דיונים בקבוצות קטנות בנושאים כגון סיוע ישיר, פעילות
ד"ר שאול דיברה על אמנת איסטנבול, מסמך מקיף שעליו חתומות 47 מדינות מאירופה, שנועד למסד את שיתוף הפעולה בין המדינה ובין הארגונים החברתיים שעוסקים באלימות כלפי נשים, מתוך כוונה להביא לסטנדרטיזציה של טיפול באלימות זו. האמנה מגדירה את סוגי האלימות ומכירה בעובדה שאלימות כלפי נשים היא אלימות מגדרית. כן מתייחסת
