ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים: הגיע הזמן לשינוי
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם
מאי 17, 2026
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם
אתמול (27.4.26), לראשונה בישראל, נשים נבחנו במבחני הרבנות הראשית.מה בעצם קרה?במשך שנים, נשים שלמדו הלכה נחסמו מלגשת לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית – עד שבג״ץ
אנחנו מתרגשות וגאות לברך את פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, שגם האוניברסיטה הפתוחה בחרה להעניק לה תואר דוקטור לשם כבוד השנה. בנימוקי הוועדה
פסיקה תקדימית בדיני משפחה – השבוע (23.3.26) קבע בית המשפט העליון (בע"ם 48399-09-24) , ברוב דעות ( השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר כנגד דעתו החולקת
בצל המלחמה – הכנסת מקדמת מדינת הלכה.הלילה, בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה בכמה חזיתות, הצביעה הכנסת ואשרה, בקריאה שניה ושלישית, את הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי
"במלחמה אנחנו זולגים למצב של אפרטהייד מגדרי" אומרת פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן. בראיון שפורסם בכלכליסט היא מציגה תמונת
שלושה מפסקי הדין בגיליון זה של הדין והדיין עוסקים בנשים המסרבות לקבל את גיטן.בפס"ד מס' 5 קבעה דעת הרוב בביה"ד הגדול כי יש לדחות את ערעורה של האשה על חיובה בגט בגין פירוד ממושך, עילה שכפי שמציין שם הרב שפירא היא מן העילות הנפוצות ביותר לחיוב גט בשנים האחרונות. אולם
נשים שנמצאות במערכת יחסים מתעללת וחוות אלימות במשפחה נמצאות בדילמה – מה יותר מפחיד, להישאר או לעזוב. הבחירה הזו, שיכולה להיראות מהצד ברורה ופשוטה, רחוקה מלהיות כזו. כמות המשאבים הנפשיים, פיזיים וכלכליים הנדרשת כדי לצאת ממערכת יחסים אלימה היא עצומה. ישנם מקרים בהם אשה שמביעה רצון לעזוב או מעזה ליזום
רגע לפני כניסתה של השנה החדשה אנחנו מסכמות שנת קורונה (נוספת) מאתגרת. שנה שבה ההתמודדיות שלנו, ושל הנשים הפונות למרכז, הפכו קשות יותר ויותר לנוכח התגברות המצוקה הכלכלית והאלימות. נושא האלימות במשפחה והקשיים של רשויות השלטון בכלל, ושל מערכת בתי המשפט בפרט, וההתמודדות איתו, עומדים במרכז שני דוחו"ת רשמיים חשובים שפורסמו
כתבה חשובה מאוד של טובה צימוקי, נעם ברקן והדר גיל-עד בנושא התנהלות בתי המשפט למשפחה פורסמה בסוף השבוע (20.8.21) בידיעות אחרונות. שלוש נקודות בעייתיות בהתנהלות של בתי המשפט למשפחה עלו בכתבה. אלה הם גם אותם שלושה נושאים שאנחנו, במרכז רקמן, עוסקות בהם באינטסיביות בשנים האחרונות – נקודה מס' 1 –
דוח מבקר המדינה בנושא ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג כולל דוגמאות רבות מתוך אמנת איסטנבול (אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה), לדרכי טיפול מקצועיות בתופעה. הדו"ח מדגיש כי בחקיקה בישראל אין עדיין הגדרה אחידה וברורה לתופעת האלימות במשפחה, ומפנה לצורך כך, לעיון באמנת איסטנבול.
החודש (יולי, 2021) קיימנו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן כנס לדיון נוסף בפסיקת בג"ץ בפרשה שנודעה בשם "פרשת הבגידה". הכנס התקיים ביוזמת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה ומרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי. בדברי הפתיחה של הכנס טען עו"ד שי זילברברג, שייצג את האשה בבקשה לדיון הנוסף ובדיון עצמו (ביחד עם עו"ד