אדם עם רקע של אלימות במשפחה יכול לקבל כיום רישיון נשק. גם כאשר משרד הרווחה מכיר אותו מקרוב, המידע הזה לא תמיד מגיע לרשויות הרישוי.
המציאות הזו מסוכנת. רישיון נשק ואלימות במשפחה יוצרים שילוב שעלול לסכן נשים, ילדים ומשפחות שלמות. לכן המדינה חייבת לבדוק לא רק מידע רפואי ומשטרתי, אלא גם מידע שמצוי בידי גורמי הרווחה.
- מה חסר בתהליך הרישוי?
כיום פקידי הרישוי פונים למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל. כך הם בודקים רקע רפואי ומשטרתי של מבקשי רישיון נשק.
אבל הבדיקה הזו לא מספיקה. יש מבקשים שמשרד הרווחה מכיר בשל רקע של אלימות במשפחה או מסוכנות אחרת. במקרים כאלה, גורמי הרווחה מחזיקים מידע חיוני שלא מופיע בהכרח במשטרה או במשרד הבריאות.
- עו"ד ורד בר מתריעה על הסכנה
עו"ד ורד בר, מנהלת היחידה לקידום מדיניות במרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, התייחסה לנושא בכתבתה של ורד פלמן בכאן רשת ב'.
לדבריה, יש אנשים עם רקע של אלימות במשפחה שמוכרים רק למשרד הרווחה. לכן, כפי שפקידי הרישוי פונים למשרד הבריאות ולמשטרה, עליהם לפנות גם למשרד הרווחה.
עו"ד בר הדגישה כי התיקון לחוק, שעבר לפני כחצי שנה, לא פתר את הבעיה. כיום הרווחה נדרשת לדווח רק כאשר היא מזהה מסוכנות. זהו מנגנון חלקי, שאינו מבטיח בדיקה שיטתית לפני מתן רישיון נשק.
- המתווה של משרד הרווחה
משרד הרווחה הציע כבר לפני שמונה חודשים מתווה להעברת מידע שוטף למשרד לביטחון לאומי. המתווה עוסק במבקשי רישיון נשק שיש חשש למסוכנותם.
הוא מתייחס לארבע קבוצות מרכזיות: אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, מטופלי מרכזי אלימות במשפחה, אנשים שבנות זוגם שוהות במקלט, ומטופלי מוסדות גמילה מהתמכרויות.
למרות חשיבות המתווה, מאז לא חלה התקדמות ממשית בנושא.
- הצעת החוק של מרכז רקמן
ח"כ עדי עזוז מקדמת בימים אלה הצעת חוק שמרכז רקמן ניסח. ההצעה מבקשת לעגן את מתווה משרד הרווחה בחקיקה.
לפי ההצעה, המשרד לביטחון לאומי יחויב לבקש חוות דעת ממשרד הרווחה לגבי מבקשי רישיון נשק במקרים הרלוונטיים. כך רשות הרישוי תקבל תמונה מלאה יותר לפני קבלת החלטה.
- למה זה חשוב?
רישיון נשק ואלימות במשפחה אינם יכולים להיבחן בנפרד. כאשר המדינה מעניקה נשק לאדם מסוכן, היא עלולה להחמיר סיכון קיים.
מרכז רקמן קורא להסדיר את העברת המידע בין הרשויות. תיאום כזה יכול למנוע את האסון הבא, ולהגן טוב יותר על נשים ומשפחות בסיכון.
