שלושה מפסקי הדין בגיליון זה של הדין והדיין עוסקים בנשים המסרבות לקבל את גיטן.
בפס"ד מס' 5 קבעה דעת הרוב בביה"ד הגדול כי יש לדחות את ערעורה של האשה על חיובה בגט בגין פירוד ממושך, עילה שכפי שמציין שם הרב שפירא היא מן העילות הנפוצות ביותר לחיוב גט בשנים האחרונות. אולם עניין רב יש דווקא בדעת המיעוט שסברה כי אין לחייב בגט. לדעתו של הרב שפירא יש מקום לצמצם את הפעלתה של עילה זאת, בין היתר משום שהיא מעודדת גירושין 'קלים' מדי, ומעניקה 'פרס' לגברים הבוגדים בנשותיהן, יוצרים משבר ולאחר מכן גם מסתמכים על הפירוד שיצרה התנהגותם כעילת גירושין. יש מקום רב לדון בשיקולים אלה, מה גם שמפסיקות קודמות של הרב שפירא עולה לכאורה עמדה שונה (ראו למשל בתיק (נתניה) 1/920384). עם זאת, הנקודה המעניינת בדבריו היא ההרחבה הניכרת של מוסד התביעה לשלום בית. כך, למשל, הגשת תביעה רכושית לבית המשפט במקביל להגשת תביעת שלום הבית אינה מפחיתה בהכרח מכנותה של האחרונה. יתר על כן, אם תביעת שלום הבית "צודקת" הרי שאין לדחותה רק בשל העובדה כי לדיינים ברור שבן הזוג הנתבע הנתבע נחרץ בדעתו שלא לשוב לשלו"ב. קשה שלא לחוש בדאגתו של הרב שפירא לנשים הננטשות על ידי בעליהן, ואף הרב איגרא עומד על כך. עם זאת, דומה כי צמצום האפשרות להתגרש בגין פירוד ממושך עלול גם הוא לפגוע בנשים, לא פחות ואולי אף יותר.
פס"ד מס' 4 עוסק במקרה נדיר ביותר, כמותו לא היה ככל הנראה שנים רבות, בו הורה בית הדין על מאסרה של סרבנית גט ונשיא ביה"ד הגדול אף אישר את קיום הצו. אמנם, בסופו של דבר לא מומש הצו (ובית המשפט העליון אף עיכב את ביצועו), והגט התקבל על ידי האשה. יש מספר סיבות לנדירותו של צו מאסר לנשים (להרחבה ראו: "רבינו גרשום במדינת ישראל: כפיית גט מול היתר נישואין ושרשי 'מנהג בתי הדין'", דיני ישראל לד (תשפ"א) 351). סיבה מרכזית היא העדפתו של בית הדין לתת לגבר המסורב היתר נישואין לאשה שנייה, כדוגמת זה שאנו יכולים לראות בפס"ד מס' 3 .היתר זה הוא כמובן כלי היכול לסייע לגברים בלבד, אך עדיין ישנם גברים שהיו מבכרים את כפיית בת זוגם לקבלת הגט על פני קבלת ההיתר. מכל מקום, עמדה רווחת בבתי הדין היא שחומרתו של חרם דרבינו גרשום האוסר את כפיית האשה לגט גדולה מזו של החרם האוסר על ביגמיה. על כן ניתן לומר שפס"ד 3 מייצג דרך התמודדות מוכרת (גם אם בעייתית) עם סרבנות של נשים, ודאי מוכרת בהרבה מזו שמיוצגת בפס"ד מס' 4.
לגיליון 58 של הדין והדיין – פסקי דין רבניים בנושאי משפחה, בהוצאת מרכז רקמן.
