אנו מברכות על פסק הדין של כבוד השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה (רמש (חי') 53787-01-20 ד.ב.ש נ' ע.ג, דצמבר 2020). החלטתה להתיר פרסום של פסק דינה זה ושל פסק דין קודם של בית המשפט למשפחה, מחזקת את העמדה שהציג מרכז רקמן בעתירה לבג"צ בשם שלושה חוקרים בכירים מן האקדמיה בבקשה להתיר עיון בתיקי משפחה.
חשוב להבהיר כי אנו רואות בהחלטה העקרונית של השופטת אלון על פרסום פסקי הדין חשיבות רבה וזאת בנפרד ומבלי להתייחס למקרה הספציפי הנדון.
בעתירתנו לבג"צ טענו כי מדיניותו של מנהל בתי המשפט שלא להעניק לחוקרים היתר עיון כללי בתיקים הנידונים בדלתיים סגורות ובכלל זה תיקי משפחה, יוצרת מציאות שבה תחום משפטי שלם העוסק בדיני נפשות מתנהל ללא כל ביקורת חיצונית. יתרה מזאת, בשיטת משפט המתבססת גם על פסיקה לצורך פיתוח הדין, כולל בדרך של תקדים מחייב, אי פרסום של פסקי הדין בענף משפטי כה חשוב מחבל בהתפתחות המשפט באופן תקין.
בהחלטתה מזכירה השופטת אלון, בין השאר, את ההצעות לתיקון חוק בתי המשפט (פרסום פסיקה בענייני משפחה) בהן מרכז רקמן לקח חלק ואת חשיבות הנגשת המידע לאנשי אקדמיה ולהתפתחות דוקטרינת המשפט בישראל (כפי שהוסברה במאמרם של רינה בוגוש, רות הלפרין-קדרי ואייל כתבן,) ואומרת לסיכום כי:
מרבית ההחלטות ופסקי הדין לענייני משפחה, עיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל, החלטות ופסקי דין אלה אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת, היעדר פרסומם פוגע בכל סוכני המשפט ובשיטת המשפט כולה. פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד.
זהו פסק דין חשוב ואנו מקוות כי שופטות ושופטים נוספים יאמצו בפסיקתם פרשנות דומה לחוק בתי המשפט. נדגיש כי במקביל להיתר פרסום פסקי הדין צריכה המערכת המשפטית להקפיד הקפדה יתרה במחיקת כל פרט מזהה כדי שלא יגרם נזק לבעלי הדין ובכך להביא לאיזון הראוי בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים הקשורים בפרסום הפסיקה. היתר פרסום (תוך שמירה על חיסיון הצדדים) יתקן את העיוות שעלול להיגרם כאשר פסיקה נותרת במשך שנים הרחק מעיני הציבור ויתרום להגברת האמון במערכת המשפט.
לקריאה נוספת:
מאמרה של עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן – "לחשוב מחדש על איסור עיון בתיקי משפחה"
