הכנס השנתי ה-19 של מרכז רקמן בענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל

בחודש שעבר (10 במאי 2022)  התקיים הכנס השנתי ה-19 של מרכז רקמן לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל.

נושא הכנס השנה היה: לקראת חשיבה מחודשת של יחסי הורים וילדים – מעבר לשניט ושיפמן.

בדברי הפתיחה ציינה פרופ' רות הלפרין-קדרי כי נושא הכנס מהווה קריאה להתבוננות פרגמטית במציאות עצמה, בחיים עצמם. המודלים הקיימים הם תאורטיים, למשל,  "הפרדה בין הילד או הילדה לבין המשפחה, כאילו שניתן להעריך עלות גידול ילדים במנותק מהבית" הסבירה.

במושב הראשון של הכנס אשר עסק בחשיבה מחודשת על חקיקה אזרחית למזונות ילדים הוצגו זוויות ראייה שונות לנושא:

פרופ' דניאל גוטליב וד"ר נעמי פרידמן סוקולר הציגו את נייר העמדה שחברו ביחד עם מרכז רקמן המציע גישה הוליסטית של הילדים והמשפחה גם לאחר פיצול התא המשפחתי. גישה זו מבוססת על ההכרה בכך שהמצב הכלכלי של הילד מושפע ישירות ממצב התא המשפחתי כולו, וילדים לעולם אינם מתקיימים במנותק מהתא המשפחתי בו הם חיים. לכן, יש לחתור למצב בו  גם לאחר פיצול התא המשפחתי לשני התאים המשפחתיים של הילדים תהיה יכולת קיום של מחייה הולמת.

יפית אלפנדרי, מנהלת תחום בכיר, פיתוח דאטה כלכלי, חברתי ומגדרי, לשכת הסטטיסטיקן הלאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – סקרה את המטרות והממצאים המרכזיים של סקר הוצאות משקי הבית, עליו מבוססים המודלים השונים לחישוב מזונות ילדים והציגה את תהליך העבודה לחישוב עלות גידול ילד כולל טבלאות חישוב ודוגמאות.

פרופ' ג'וני גל מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית התייחס למחקר ולנתונים שהוצגו בתחילת המושב ע"י נעמי ודניאל מנקודת מבט של מדיניות חברתית.

פרופ' רות זפרן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן דברה על הטלטלה שעובר תחום מזונות הילדים במקביל לתופעה מדאיגה של שחיקת סכומי המזונות. היא התייחסה ל-3 נקודות מרכזיות: וועדת שיפמן, בע"מ 919/15 והתפישה ההוליסטית של מרכז רקמן שמציעה חשיבה מחודשת לגבי אופן חישוב סכום המזונות וחלוקתו בין הצדדים.

 במושב השני בנושא משמורת? אחריות הורית? יצירת שפה מוסכמת להסדרת יחסי הורים וילדים

התייחסה פרופ' דפנה הקר לכאוס המושגי הקיים בשדה המשפטי בכל הקשור בפרידות של הורים. היא סקרה שימוש במושגים שונים לאורך השנים : אפוטרופסות, משמורת משפטית, הסדרי ראייה, הסדרי ביקור, אחריות הורית, הסכם/הסדר הורות, תוכנית הורית, זמני שהות, הורות משותפת, בית עיקרי, ועוד. "ילדים הם לא חפץ" היא אומרת "המשפט חייב להתייחס לשאלות- מי מטפל בהם, מי נמצא במגע עם המסגרות החינוכיות, מי מנהל את החיים החברתיים שלהם, מי מקבל החלטות ואילו החלטות". כפתרון מציעה פרופ' הקר טיפולוגיה שמתבססת על המונח "אחריות הורית" המתייחסת גם לתוכן של התפקוד ההורי.

עו"ס ענת ענבר, מומחית בתחום המשפחה, לשעבר מנהלת יחידות הסיוע טענה כי שינוי ההגדרות המשפטיות לא יפתור את הבעיות אלא עלול להנציח אותן. "אנשים בעלי אישיות בקונפליקט גבוה הם אלה שנצמדים להגדרות ורואים בבית המשפט זירה להצגת טיעונים נגד הצד השני" אמרה ענבר. "ההיצמדות להגדרות היא לא תמיד לטובת הילדים…הפתרון הוא לשים את הילד/ה במרכז, תוכנית הורית מודולרית וגמישה מותאמת לצרכיהם. התוכניות תכלול את המשתנים השונים בחיי הילדים ותפרט מי מבין ההורים אחראי על מה".

עוד דברו במושב השני השופט ניל הנדל, משנה לנשיאת בית המשפט העליון והרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הרבני הגדול.

את הכנס הנחתה עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן.

לצפייה בהקלטת הכנס השנתי ה-19 של מרכז רקמן לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל.

לשיתוף:

דווקא עכשיו

דווקא עכשיו