שלום רב,
שבועות סוערים עברו עלינו לאחרונה במאמצים לקדם משמעותית את המאבק באלימות נגד נשים בישראל. במשך זמן רב אנו מובילות את המהלך החשוב של הצטרפות ישראל לאמנה למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה (אמנת איסטנבול). לאחר ששר החוץ ושר המשפטים הצהירו על מחויבותם לנושא, ערכו הצוותים המשפטיים של המשרדים את השינויים וההתאמות שנדרשו ואשרו כי אין כל מניעה להצטרפות לאמנה וכי מדובר בצעד שיקדם את ישראל. לתדהמתנו, הסתבר, כי יש מי שעבורם גם נושא קריטי כמו מאבק באלימות נגד נשים, הוא מכשיר פוליטי. אל מול מי שהביעו תמיכה, ביניהם, חברות וחברי ממשלה וארגוני שטח שעוסקים בסיוע לנפגעות אלימות במשפחה, פתחו ארגוני ימין שמרניים בקמפיין אגרסיבי נגד האמנה. באמצעות טקטיקות של הפחדה העלו המתנגדים טיעונים שונים בדבר הסיכונים הכרוכים בהצטרפות ישראל לאמנה, טיעונים שנדחו כולם ע"י מומחים בעלי שם עולמי למשפט בינלאומי. כתוצאה מכך נדחה מועד ההצבעה בממשלה על אישור הצטרפות ישראל לאמנה. זמן קצר לאחר מכן פוזרה הכנסת ה-24.
בינתיים נשים ממשיכות לשלם בחייהן, אלפי נשים וילדים ממשיכים להיפגע מאלימות במשפחה ומדינת ישראל מתמהמהת. השבוע עברה בקריאה ראשונה, גם כן בקושי רב ולאחר מאבקים פוליטיים, הצעת חוק ממשלתית לפיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה. הצעת החוק הזו התחילה את דרכה כהצעת חוק פרטית שאנחנו, במרכז רקמן, ניסחנו, ואנו מברכות על כך. זהו צעד חשוב אך אינו מספיק.
מעבר לים, בארה"ב, מהלך ארוך ומתוכנן של כחות שמרנים הושלם ופסיקת בית המשפט העליון שביטלה את הזכות החוקתית להפלות החזירה את מעמד הנשים שם למקום חשוך ומסוכן. עוד על המצב בארה"ב ועל הקשר למעמדן של הנשים בארץ תוכלו לשמוע בראיונות שהעניקה לתקשורת פרופ' רות הלפרין-קדרי
ובנושאים אחרים: לאחר שנתיים של קורונה חזרנו סוף סוף לערוך אירועים בקמפוס.
הכנס השנתי שלנו בנושא נשים, משפחה ומשפט בישראל התמקד בהתבוננות במודלים, בהגדרות ובמונחים המשפטיים המסדירים יחסי הורים וילדים, דרך פריזמת המציאות. כמי שנמצאות גם באקדמיה וגם בשטח ברור לנו כי הם לא תמיד עומדים במבחן ה"חיים אמיתיים". בעולם שבו נשים נושאות ברב נטל גידול הילדים והן גם, לרוב, אלה שמרוויחות פחות, אין מקום לכללים משפטיים נטולי התייחסות מגדרית. ברוח זו, הצגנו בכנס את התפישה ההוליסטית של מחיה הולמת לחישוב מזונות ילדים.
התרגשנו לחזור למסורת המשפט המבוים ולצפות בעורכות ועורכי הדין של המחר שהופיעו מול צוות השופטות המכובד והציגו מקרה של הפחתה או ביטול של מזונות ילדים במקרה של ניתוק קשר (בעילה המכונה ״בן מרדן״) וביטול מזונות אשה שנקבעו כחלק מהסדרים רכושיים בהסכם גירושין.
לסיום, אנחנו מזמינות אתכן.ם להקשיב לשני פודאסקטים שהקליטה פרופ׳ הלפרין-קדרי בנושאים מרכזיים בהם עוסק המרכז:
טיפול המערכת המשפטית בנושא האלימות במשפחה ובעיות בקשר בין הורים לילדים (ניכור הורי).
בתקווה לימים טובים יותר עבור נשים בפרט, והחברה בישראל בכלל, מאחלות קיץ נעים,
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת המרכז
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית
