
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים: הגיע הזמן לשינוי
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם

ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים אינו עניין סמלי. הוא תנאי בסיסי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולמערכת הוגנת יותר. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות רחבה על חייהם

אתמול (27.4.26), לראשונה בישראל, נשים נבחנו במבחני הרבנות הראשית.מה בעצם קרה?במשך שנים, נשים שלמדו הלכה נחסמו מלגשת לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית – עד שבג״ץ

אנחנו מתרגשות וגאות לברך את פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, שגם האוניברסיטה הפתוחה בחרה להעניק לה תואר דוקטור לשם כבוד השנה. בנימוקי הוועדה

פסיקה תקדימית בדיני משפחה – השבוע (23.3.26) קבע בית המשפט העליון (בע"ם 48399-09-24) , ברוב דעות ( השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר כנגד דעתו החולקת

בצל המלחמה – הכנסת מקדמת מדינת הלכה.הלילה, בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה בכמה חזיתות, הצביעה הכנסת ואשרה, בקריאה שניה ושלישית, את הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי

"במלחמה אנחנו זולגים למצב של אפרטהייד מגדרי" אומרת פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן. בראיון שפורסם בכלכליסט היא מציגה תמונת

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בראיון למדור "עזרת נשים" בשבתון – השבועון לציבור הדתי. בנושא ישראל לעומת העולם במעמד האישה ובשוויון מגדרי, אומרת פרופ' הלפרין: " אם ננסה להעריך את המצב בישראל מתוך הפרספקטיבה הכלל-עולמית, המסקנה תהיה שאנחנו באיזשהו מקום באמצע. אבל אם ניקח את המדינות המפותחות כקנה-מידה להשוואה,

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, מסבירה את החשיבות של הצטרפות ישראל לאמנה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה(אמנת איסטנבול): "אמנת איסטנבול היא ביטוי של סולידריות, ותרגיל בשיתוף פעולה בינלאומי במיגור מגיפת האלימות כלפי נשים בעולם כולו. הגוף המפקח של אמנת איסטנבול (GREVIO) פרסם בשנה שעברה סקירה של דרכי

עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן, התארחה בתוכנית "משכן לילה" בערוץ הכנסת לדיון בנושא בטחונן האישי של נשים על רקע המאמצים להשלמת מהלך הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול . בגלל שיש גופים שלא רואים רצח נשים ואת הניסיון למנוע רצח נשים ואלימות בתוך המשפחה בעדיפות עליונה במדינת ישראל הם החליטו

בחודש שעבר (10 במאי 2022) התקיים הכנס השנתי ה-19 של מרכז רקמן לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל. נושא הכנס השנה היה: לקראת חשיבה מחודשת של יחסי הורים וילדים – מעבר לשניט ושיפמן. בדברי הפתיחה ציינה פרופ' רות הלפרין-קדרי כי נושא הכנס מהווה קריאה להתבוננות פרגמטית במציאות עצמה, בחיים עצמם. המודלים

כמה מפסקי הדין בגליון 60 של הדין והדיין עוסקים בין היתר בסוגיות הקשורות לסדרי הדין בבית הדין הרבני. חידוש בתחום זה מופיע בפסק הדין הראשון. דייני בית הדין הגדול מצטטים בו פסק דין קודם ובו נקבע כי כלל אין מקום להליך של סתירת דין בבית הדין הגדול. מדיוק בלשון התקנה

לאחר הפסקה של שנתיים חזרנו למסורת המשפט המבוים השנתי של הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה. הסטודנטיות והסטודנטים, בהנחיית מנהלת הקליניקה, עו"ד הילה אוחיון-גליקסמן, התייצבו על הבמה בפני שופטות ודנו במקרה של הפחתה או ביטול של מזונות ילדים במקרה של ניתוק קשר (בעילת בן מרדן) וביטול מזונות אשה שנקבעו כחלק מהסדרים